< תהילים 95 >

לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו 1
Laus cantici ipsi David. [Venite, exsultemus Domino; jubilemus Deo salutari nostro;
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו 2
præoccupemus faciem ejus in confessione, et in psalmis jubilemus ei:
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים 3
quoniam Deus magnus Dominus, et rex magnus super omnes deos.
אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו 4
Quia in manu ejus sunt omnes fines terræ, et altitudines montium ipsius sunt;
אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו 5
quoniam ipsius est mare, et ipse fecit illud, et siccam manus ejus formaverunt.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו 6
Venite, adoremus, et procidamus, et ploremus ante Dominum qui fecit nos:
כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו 7
quia ipse est Dominus Deus noster, et nos populus pascuæ ejus, et oves manus ejus.
אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר 8
Hodie si vocem ejus audieritis, nolite obdurare corda vestra
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי 9
sicut in irritatione, secundum diem tentationis in deserto, ubi tentaverunt me patres vestri: probaverunt me, et viderunt opera mea.
ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי 10
Quadraginta annis offensus fui generationi illi, et dixi: Semper hi errant corde.
אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי 11
Et isti non cognoverunt vias meas: ut juravi in ira mea: Si introibunt in requiem meam.]

< תהילים 95 >