< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו | 1 |
Venez, chantons à l'Eternel, jetons des cris de réjouissance au rocher de notre salut.
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו | 2 |
Allons au-devant de lui en lui présentant nos louanges; et jetons devant lui des cris de réjouissance en chantant des Psaumes.
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים | 3 |
Car l'Eternel est un [Dieu] Fort[et] grand, et il est un grand Roi par-dessus tous les dieux.
אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו | 4 |
Les lieux les plus profonds de la terre sont en sa main, et les sommets des montagnes sont à lui.
אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו | 5 |
C'est à lui qu'appartient la mer, car lui-même l'a faite, et ses mains ont formé le sec.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו | 6 |
Venez, prosternons-nous, inclinons-nous, et mettons-nous à genoux devant l'Eternel qui nous a faits.
כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו | 7 |
Car il est notre Dieu, et nous sommes le peuple de sa pâture, et les brebis de sa conduite. Si vous entendez aujourd'hui sa voix,
אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר | 8 |
N'endurcissez point votre cœur, comme en Mériba, [et] comme à la journée de Massa, au désert;
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי | 9 |
Là où vos pères m'ont tenté et éprouvé; et aussi ont-ils vu mes œuvres.
ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי | 10 |
J'ai été ennuyé de cette génération durant quarante ans, et j'ai dit: c'est un peuple dont le cœur s'égare; et ils n'ont point connu mes voies;
אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי | 11 |
C'est pourquoi j'ai juré en ma colère, s'ils entrent dans mon repos.