< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו | 1 |
Venez, chantons avec allégresse à Yahweh! Poussons des cris de joie vers le Rocher de notre salut!
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו | 2 |
Allons au-devant de lui avec des louanges, faisons retentir des hymnes en son honneur.
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים | 3 |
Car c’est un grand Dieu que Yahweh, un grand roi au-dessus de tous les dieux.
אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו | 4 |
Il tient dans sa main les fondements de la terre, et les sommets des montagnes sont à lui.
אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו | 5 |
A lui la mer, car c’est lui qui l’a faite; la terre aussi: ses mains l’ont formée.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו | 6 |
Venez, prosternons-nous et adorons, fléchissons le genou devant Yahweh, notre Créateur.
כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו | 7 |
Car il est notre Dieu, et nous, nous sommes le peuple de son pâturage, le troupeau que sa main conduit. Oh! si vous pouviez écouter aujourd’hui sa voix!
אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר | 8 |
N’endurcissez pas votre cœur comme à Mériba, comme à la journée de Massa, dans le désert,
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי | 9 |
où vos pères m’ont tenté, m’ont éprouvé, quoiqu’ils eussent vu mes œuvres.
ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי | 10 |
Pendant quarante ans j’eus cette race en dégoût, et je dis: C’est un peuple au cœur égaré; et ils n’ont pas connu mes voies.
אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי | 11 |
Aussi je jurai dans ma colère: ils n’entreront pas dans mon repos.