< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו | 1 |
Kom, lad os Juble, for HERREN, råbe af fryd for vor Frelses Klippe,
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו | 2 |
møde med Tak for hans Åsyn, juble i Sang til hans Pris!
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים | 3 |
Thi HERREN er en vældig Gud, en Konge stor over alle Guder;
אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו | 4 |
i hans Hånd er Jordens dybder, Bjergenes Tinder er hans;
אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו | 5 |
Havet er hans, han har skabt det, det tørre Land har hans Hænder dannet.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו | 6 |
Kom, lad os bøje os, kaste os ned, knæle for HERREN, vor Skaber!
כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו | 7 |
Thi han er vor Gud, og vi er det Folk, han vogter, den Hjord, han leder. Ak, lytted I dog i Dag til hans Røst:
אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר | 8 |
"Forhærder ej eders Hjerte som ved Meriba, som dengang ved Massa i Ørkenen,
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי | 9 |
da eders Fædre fristede mig, prøved mig, skønt de havde set mit Værk.
ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי | 10 |
Jeg væmmedes fyrretyve År ved denne Slægt, og jeg sagde: Det er et Folk med vildfarne Hjerter, de kender ej mine Veje.
אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי | 11 |
Så svor jeg da i min Vrede: De skal ikke gå ind til min Hvile!