תהילים 94
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
Herre Gud, hvilkom hämnden tillhörer; Gud, hvilkom hämnden tillhörer, bete dig.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Upphöj dig, du verldenes domare; vedergäll dem högfärdigom det de förtjena.
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
Herre, huru länge skola de ogudaktige, huru länge skola de ogudaktige pråla;
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
Och så högmodeliga tala; och alle ogerningsmän så berömma sig?
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Herre, de förtrycka ditt folk, och plåga ditt arf.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
Enkor och främlingar dräpa de, och faderlösa döda de;
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
Och säga: Herren ser det intet; och Jacobs Gud aktar det intet.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Märker dock, I galne ibland folket; och I dårar, när viljen I vise varda?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
Den der örat planterat hafver, skulle han icke höra? Den der ögat gjort hafver, skulle han icke se?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
Den der Hedningarna näpser, skulle han icke straffa? den der menniskorna lärer hvad de veta.
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
Men Herren vet menniskornas tankar, att de fåfängelige äro.
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Säll är den som du, Herre, tuktar, och lärer honom genom din lag;
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
Att han tålamod hafva må, då illa går; tilldess dem ogudaktiga grafven beredd varder.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
Ty Herren skall icke förkasta sitt folk, eller öfvergifva sitt arf.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
Ty rätt måste dock blifva rätt; och thy måste all from hjerta tillfalla.
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Ho står med mig emot de onda? Ho träder till mig emot de ogerningsmän?
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Om Herren icke hulpe mig, så låge min själ fulltnär uti det stilla.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
Jag sade: Min fot hafver stapplat; men din nåd, Herre, uppehöll mig.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
Jag hade mycket bekymmer i mitt hjerta; men din tröst gladde mina själ.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Du kommer ju aldrig öfverens med dem skadeliga stolenom, som lagen illa uttyder.
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
De rusta sig emot dens rättfärdigas själ, och fördöma oskyldigt blod.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
Men Herren är mitt beskärm, min Gud är mitt hopps tröst.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
Och han skall vedergälla dem deras orätt, och skall förgöra dem för deras ondskos skull; Herren, vår Gud, skall förgöra dem.
