אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
אֵל־נְקָמוֹת יְהוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ |
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ |
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ |
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִֽתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ |
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִֽיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ |
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ |
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ |
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ |
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ |
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
יְֽהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ |
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ |
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ |
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ |
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ |
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִֽי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָֽׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ |
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ |
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ |
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
הַֽיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ |
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ |
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ |
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃ |