< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
HERR, Gott, des die Rache ist, Gott, des die Rache ist, erscheine!
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Erhebe dich, du Richter der Welt; vergilt den Hoffärtigen, was sie verdienen!
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
HERR, wie lange sollen die Gottlosen, wie lange sollen die Gottlosen prahlen
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
und so trotzig reden, und alle Übeltäter sich so rühmen?
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
HERR, sie zerschlagen dein Volk und plagen dein Erbe;
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
Witwen und Fremdlinge erwürgen sie und töten die Waisen
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
und sagen: “Der HERR sieht's nicht, und der Gott Jakobs achtet's nicht.”
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Merket doch, ihr Narren unter dem Volk! Und ihr Toren, wann wollt ihr klug werden?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
Der das Ohr gepflanzt hat, sollte der nicht hören? Der das Auge gemacht hat, sollte der nicht sehen?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
Der die Heiden züchtigt, sollte der nicht strafen, -der die Menschen lehrt, was sie wissen?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
Aber der HERR weiß die Gedanken der Menschen, daß sie eitel sind.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Wohl dem, den du, HERR, züchtigst und lehrst ihn durch dein Gesetz,
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
daß er Geduld habe, wenn's übel geht, bis dem Gottlosen die Grube bereitet werde!
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
Denn der HERR wird sein Volk nicht verstoßen noch sein Erbe verlassen.
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
Denn Recht muß doch Recht bleiben, und dem werden alle frommen Herzen zufallen.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Wer steht bei mir wider die Boshaften? Wer tritt zu mir wider die Übeltäter?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Wo der HERR nicht hülfe, so läge meine Seele schier in der Stille.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
Ich sprach: Mein Fuß hat gestrauchelt; aber deine Gnade, HERR, hielt mich.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
Ich hatte viel Bekümmernisse in meinem Herzen; aber deine Tröstungen ergötzten meine Seele.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Du wirst ja nimmer eins mit dem schädlichen Stuhl, der das Gesetz übel deutet.
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
Sie rüsten sich gegen die Seele des Gerechten und verdammen unschuldig Blut.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
Aber der HERR ist mein Schutz; mein Gott ist der Hort meiner Zuversicht.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
Und er wird ihnen ihr Unrecht vergelten und wird sie um ihre Bosheit vertilgen; der HERR, unser Gott, wird sie vertilgen.