תהילים 94

1 אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע

Gott der Rache, Jahwe, Gott der Rache, strahle auf!

2 הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים

Erhebe dich, Richter der Erde, vergilt den Übermütigen, was sie andern angethan.

3 עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו

Wie lange sollen die Gottlosen, Jahwe, wie lange sollen die Gottlosen frohlocken?

4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און

Sie geifern, führen vermessene Reden; es überheben sich alle Übelthäter.

5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו

Dein Volk, Jahwe, zermalmen sie und dein Besitztum bedrücken sie.

6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו

Witwen und Fremdlinge würgen sie und die Waisen morden sie

7 ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב

und wähnen: “Jah sieht es nicht und der Gott Jakobs merkt es nicht.”

8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו

Merkt doch auf, ihr Unvernünftigen im Volke! und ihr Thoren - wann wollt ihr klug werden?

9 הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט

Der das Ohr gepflanzt hat, sollte der nicht hören? der das Auge gebildet, sollte der nicht sehen?

10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת

Der Völker in Zucht hält, sollte der nicht strafen - er, der die Menschen Erkenntnis lehrt?

11 יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל

Jahwe kennt die Gedanken der Menschen, denn sie sind ein bloßer Hauch.

12 אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו

Wohl dem Manne, den du zurechtweisest, Jah, und aus deinem Gesetze belehrst,

13 להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת

ihm Ruhe zu schaffen vor Unglückstagen, bis dem Gottlosen die Grube gegraben wird.

14 כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב

Denn Jahwe wird sein Volk nicht verstoßen, noch sein Besitztum preisgeben.

15 כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב

Denn auf Gerechtigkeit wird der Rechtsspruch hinauskommen, und dem werden sich anschließen alle, die redliches Sinnes sind.

16 מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און

Wer wird sich für mich gegen die Bösewichter erheben, wer für mich auftreten gegen die Übelthäter?

17 לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי

Wäre Jahwe nicht meine Hilfe, so läge meine Seele wohl schon in der Todesstille.

18 אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני

Wenn ich dachte: es wankt mein Fuß! so stützte mich deine Gnade, Jahwe.

19 ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי

Wenn der schweren Gedanken in meinem Innern viele waren, erquickten deine Tröstungen meine Seele.

20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק

Hat der verderbliche Stuhl mit dir Gemeinschaft, der wider Recht und Gesetz Unheil schafft?

21 יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו

Sie scharen sich zusammen wider das Leben der Frommen und verurteilen unschuldiges Blut.

22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי

Aber Jahwe ward mir zur Burg, und mein Gott zu einem Felsen, der mir Zuflucht bot.

23 וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו

Und er vergalt ihnen ihren Frevel und vertilgt sie in ihrer Bosheit; es vertilgt sie Jahwe, unser Gott.