תהילים 94

1 אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע

Herr! Als der Rache Gott, als Gott der Rache zeige Dich!

2 הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים

Erhebe Dich als Erdenrichter! Vergilt den Stolzen nach Verdienst!

3 עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו

Wie lange sollen Frevler, Herr, wie lange sollen Frevler noch frohlocken

4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און

und geifernd so Vermessenes reden und alle Übeltäter so sich brüsten

5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו

Sie treten, Herr, Dein Volk. Die ewig Deinen quälen sie,

6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו

erwürgen Fremdlinge und Witwen und morden Waisen, sprechend:

7 ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב

"Der Herr sieht's nicht; nicht merkt es Jakobs Gott."

8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו

Ihr Albernen im Volke werdet klug! Ihr Törichten! Wann wollt ihr das begreifen?

9 הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט

Nicht hören sollte, der das Ohr erschafft? Nicht sehen, der das Auge hat gebildet?

10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת

Nicht strafen sollte, der die Heidenvölker züchtigt? Er, der den Menschen Einsicht schenkt?

11 יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל

Die menschlichen Gedanken kennt der Herr, wie sie so eitel sind. -

12 אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו

Dem Manne Heil, den Du erziehst, o Herr, aus Deiner Lehre ihn belehrst,

13 להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת

ihn ob des Bösen Glück beruhigend, bis daß gegraben ist die Grube für den Frevler:

14 כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב

"Der Herr verstößt sein Volk nicht ganz, verläßt die ewig Seinen nicht.

15 כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב

Noch immer sitzt er zu Gericht; ihm fallen alle frommen Herzen zu."

16 מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און

Wer steht mir gegen Bösewichter bei? Wer tritt für mich den Übles Tuenden entgegen?

17 לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי

Wenn nicht der Herr mein Beistand wäre, dann läge meine Seele bald im Reich der Stille.

18 אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני

Obschon ich wähnte, daß mein Fuß gewankt, so hält mich dennoch Deine Gnade aufrecht, Herr.

19 ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי

Und streiten sich in meinem Innern die Gedanken, so labt an Deinen Tröstungen sich meine Seele.

20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק

Hat schon des Unrechts Stuhl der aufgestellt, der Unheil dem Gesetz bereitet?

21 יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו

Sie klagen fromme Seelen an; unschuldig Blut verdammen sie. -

22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי

Doch eine Burg sei mir der Herr, mein Gott, mein Zufluchtsfels!

23 וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו

Er lohne ihnen auch ihr Unrecht; er tilge sie in ihrer Bosheit! Der Herr vertilge sie, er, unser Gott.