תהילים 94

1 אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע

Gott, der du Vergeltung übst, o Jahwe, / Gott, der du Vergeltung übst, erscheine im Lichtglanz!

2 הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים

Erhebe dich, Richter der Erde, / Vergilt den Stolzen nach ihrem Tun!

3 עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו

Wie lange, Jahwe, sollen die Frevler, / Wie lange sollen die Frevler jauchzen?

4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און

Sie stoßen trotzige Reden aus, / Alle Übeltäter prahlen.

5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו

Dein Volk, o Jahwe, zertreten sie, / Und sie bedrücken dein Erbe.

6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו

Witwen und Fremdlinge würgen sie, / Und sie morden die Waisen.

7 ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב

Dabei denken sie noch: "Jah siehet es nicht." / Und: "Der Gott Jakobs beachtet es nicht."

8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו

Merkt doch auf, ihr Toren im Volk, / Und ihr Narren — wann werdet ihr klug?

9 הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט

Der das Ohr gepflanzt — er sollte nicht hören? / Oder der das Auge gebildet, sollte nicht sehn?

10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת

Der Völker erziehet, sollte nicht strafen — / Er, der die Menschen Erkenntnis lehrt?

11 יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל

Jahwe kennt der Menschen Gedanken, / Er weiß: Sie sind nichts als leerer Wahn.

12 אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו

Heil dem, den du zurechtweist, Jah, / Den du aus deinem Gesetze belehrst,

13 להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת

Daß er ruhig bleibe in Unglückstagen, / Wenn dem Frevler die Grube gegraben wird.

14 כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב

Denn nicht verstoßen wird Jahwe sein Volk / Und sein Erbe nimmer verlassen.

15 כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב

Denn das Recht wird zuletzt doch gerecht gehandhabt, / Und alle Redlichen werden das freudig begrüßen.

16 מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און

Wer wird mir beistehn gegen die Frevler, / Wer tritt für mich ein wider Übeltäter?

17 לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי

Wäre nicht Jahwe mein Helfer gewesen — / Ich läge beinahe in Todesstille.

18 אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני

Wenn ich dachte: "Es wankt mein Fuß", / So sützte mich, Jahwe, deine Hand.

19 ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי

Wenn die Sorgen sich türmten in meinem Herzen, / Hast du mich mit deinem Troste erquickt.

20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק

Hat Gemeinschaft mit dir der verderbliche Stuhl, / Der Unheil schmiedet "nach dem Gesetz"?

21 יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו

Sie bedrohten schon oft des Gerechten Leben / Und sprachen Unschuldige schuldig.

22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי

Doch Jahwe ward mir zur festen Burg, / Mein Gott zum schützenden Fels.

23 וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו

Ihren Frevel hast du ihnen heimgezahlt. / Ob ihrer Bosheit vernichtet er sie, / Es vernichtet sie Jahwe, unser Gott.