< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
Dieu des vengeances, Éternel, Dieu des vengeances, apparais!
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Lève-toi, juge de la terre, rends aux orgueilleux un salaire!
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
Jusques à quand les impies, Éternel, jusques à quand les impies seront-ils triomphants?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
Ils profèrent, ils vomissent des discours violents, et tous les méchants se glorifient.
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Éternel, ils écrasent ton peuple, et humilient ton héritage;
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
ils égorgent la veuve et l'étranger, et mettent à mort les orphelins;
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
puis ils disent: « L'Éternel ne le voit pas, et le Dieu de Jacoh n'y prend pas garde. »
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Prenez-y garde, vous, les plus stupides des hommes! et vous, insensés, quand aurez-vous la sagesse?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
Celui qui a planté l'oreille, n'entendrait-Il pas? Celui qui a formé l'œil, ne verrait-Il pas?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
Celui qui fait la leçon aux peuples, ne punirait-Il pas, lui qui instruit l'intelligence de l'homme?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
L'Éternel connaît les pensées des hommes; Il sait qu'elles sont un néant.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Heureux l'homme que tu instruis, Éternel, et que tu enseignes par tes leçons,
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
pour le calmer en face des jours mauvais, jusqu'à ce que la fosse soit creusée à l'impie!
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
Car l'Éternel ne délaisse point son peuple, et n'abandonne point son héritage;
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
car les jugements rentreront dans la justice, et tous ceux qui ont le cœur droit, la suivront.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Qui est-ce qui prend mon parti contre les méchants? Qui est-ce qui m'assiste contre les artisans du mal?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Si Dieu n'était mon aide, bientôt mon âme habiterait le séjour du silence.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
Si je dis: Mon pied chancelle; alors ta grâce, Éternel, vient me soutenir.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
Dans les mille anxiétés de mon cœur, tes consolations restaurent mon âme.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Te ferais-tu l'allié d'une tyrannie funeste qui complote la ruine en dépit de la loi?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
Ils se liguent contre la vie du juste, et ils condamnent le sang innocent.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
Mais l'Éternel est mon rempart, et mon Dieu, mon rocher de refuge.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
Il leur paiera le salaire de leur crime, et par leur malice même Il les détruira, Il les détruira, l'Éternel, notre Dieu.