< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
Dieu des vengeances, Éternel, Dieu des vengeances, fais briller ta splendeur!
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Élève-toi, juge de la terre, rends la récompense aux orgueilleux!
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
Jusques à quand les méchants, ô Éternel, jusques à quand les méchants triompheront-ils?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
Jusques à quand tous les ouvriers d'iniquité se répandront-ils en discours insolents et se glorifieront-ils?
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Éternel, ils écrasent ton peuple, et ils oppriment ton héritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
Ils tuent la veuve et l'étranger, et mettent à mort les orphelins.
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
Et ils disent: L'Éternel ne le voit pas, le Dieu de Jacob n'y prend pas garde.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Prenez garde, vous les plus stupides du peuple! Insensés, quand serez-vous intelligents?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
Celui qui plante l'oreille n'entendra-t-il pas? Celui qui forme l'œil ne verra-t-il pas?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
Celui qui châtie les nations, ne punira-t-il pas, lui qui enseigne aux hommes la science?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
L'Éternel connaît que les pensées de l'homme ne sont que vanité.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Heureux l'homme que tu châties, ô Éternel, et que tu instruis par ta loi,
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
Pour le mettre à l'abri des jours d'adversité, jusqu'à ce que la fosse soit creusée pour le méchant.
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
Car l'Éternel ne délaisse point son peuple et n'abandonne point son héritage.
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
Car le jugement sera conforme à la justice; et tous ceux qui sont droits de cœur le suivront.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Qui se lèvera pour moi contre les méchants? Qui m'assistera contre les ouvriers d'iniquité?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Si l'Éternel n'eût été mon secours, bientôt mon âme eût habité le lieu du silence.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
Lorsque j'ai dit: Mon pied a glissé, ta bonté, ô Éternel, m'a soutenu.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
Quand j'avais beaucoup de pensées au-dedans de moi, tes consolations ont réjoui mon âme.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Serais-tu l'allié du trône de méchanceté, qui forge des injustices contre la loi?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
Ils s'assemblent contre l'âme du juste et condamnent le sang innocent.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
Mais l'Éternel est ma haute retraite; mon Dieu est le rocher de mon refuge.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
Il fera retomber sur eux leur iniquité, et les détruira par leur propre méchanceté; l'Éternel notre Dieu les détruira.