< תהילים 94 >

אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע 1
Dieu des vengeances, Éternel, Dieu des vengeances, fais briller ta splendeur!
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים 2
Élève-toi, juge de la terre, rends la récompense aux orgueilleux!
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו 3
Jusques à quand les méchants, ô Éternel, jusques à quand les méchants triompheront-ils?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און 4
Jusques à quand tous les ouvriers d'iniquité se répandront-ils en discours insolents et se glorifieront-ils?
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו 5
Éternel, ils écrasent ton peuple, et ils oppriment ton héritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו 6
Ils tuent la veuve et l'étranger, et mettent à mort les orphelins.
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב 7
Et ils disent: L'Éternel ne le voit pas, le Dieu de Jacob n'y prend pas garde.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו 8
Prenez garde, vous les plus stupides du peuple! Insensés, quand serez-vous intelligents?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט 9
Celui qui plante l'oreille n'entendra-t-il pas? Celui qui forme l'œil ne verra-t-il pas?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת 10
Celui qui châtie les nations, ne punira-t-il pas, lui qui enseigne aux hommes la science?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל 11
L'Éternel connaît que les pensées de l'homme ne sont que vanité.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו 12
Heureux l'homme que tu châties, ô Éternel, et que tu instruis par ta loi,
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת 13
Pour le mettre à l'abri des jours d'adversité, jusqu'à ce que la fosse soit creusée pour le méchant.
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב 14
Car l'Éternel ne délaisse point son peuple et n'abandonne point son héritage.
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב 15
Car le jugement sera conforme à la justice; et tous ceux qui sont droits de cœur le suivront.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און 16
Qui se lèvera pour moi contre les méchants? Qui m'assistera contre les ouvriers d'iniquité?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי 17
Si l'Éternel n'eût été mon secours, bientôt mon âme eût habité le lieu du silence.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני 18
Lorsque j'ai dit: Mon pied a glissé, ta bonté, ô Éternel, m'a soutenu.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי 19
Quand j'avais beaucoup de pensées au-dedans de moi, tes consolations ont réjoui mon âme.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק 20
Serais-tu l'allié du trône de méchanceté, qui forge des injustices contre la loi?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו 21
Ils s'assemblent contre l'âme du juste et condamnent le sang innocent.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי 22
Mais l'Éternel est ma haute retraite; mon Dieu est le rocher de mon refuge.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו 23
Il fera retomber sur eux leur iniquité, et les détruira par leur propre méchanceté; l'Éternel notre Dieu les détruira.

< תהילים 94 >