תהילים 94

1 אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע

Dieu des vengeances, Éternel! Dieu des vengeances, parais!

2 הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים

Lève-toi, juge de la terre! Rends aux superbes selon leurs œuvres!

3 עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו

Jusques à quand les méchants, ô Éternel! Jusques à quand les méchants triompheront-ils?

4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און

Ils discourent, ils parlent avec arrogance; Tous ceux qui font le mal se glorifient.

5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו

Éternel! Ils écrasent ton peuple, Ils oppriment ton héritage;

6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו

Ils égorgent la veuve et l’étranger, Ils assassinent les orphelins.

7 ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב

Et ils disent: L’Éternel ne regarde pas, Le Dieu de Jacob ne fait pas attention!

8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו

Prenez-y garde, hommes stupides! Insensés, quand serez-vous sages?

9 הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט

Celui qui a planté l’oreille n’entendrait-il pas? Celui qui a formé l’œil ne verrait-il pas?

10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת

Celui qui châtie les nations ne punirait-il point, Lui qui donne à l’homme l’intelligence?

11 יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל

L’Éternel connaît les pensées de l’homme, Il sait qu’elles sont vaines.

12 אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו

Heureux l’homme que tu châties, ô Éternel! Et que tu instruis par ta loi,

13 להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת

Pour le calmer aux jours du malheur, Jusqu’à ce que la fosse soit creusée pour le méchant!

14 כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב

Car l’Éternel ne délaisse pas son peuple, Il n’abandonne pas son héritage;

15 כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב

Car le jugement sera conforme à la justice, Et tous ceux dont le cœur est droit l’approuveront.

16 מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און

Qui se lèvera pour moi contre les méchants? Qui me soutiendra contre ceux qui font le mal?

17 לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי

Si l’Éternel n’était pas mon secours, Mon âme serait bien vite dans la demeure du silence.

18 אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני

Quand je dis: Mon pied chancelle! Ta bonté, ô Éternel! Me sert d’appui.

19 ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי

Quand les pensées s’agitent en foule au-dedans de moi, Tes consolations réjouissent mon âme.

20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק

Les méchants te feraient-ils siéger sur leur trône, Eux qui forment des desseins iniques en dépit de la loi?

21 יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו

Ils se rassemblent contre la vie du juste, Et ils condamnent le sang innocent.

22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי

Mais l’Éternel est ma retraite, Mon Dieu est le rocher de mon refuge.

23 וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו

Il fera retomber sur eux leur iniquité, Il les anéantira par leur méchanceté; L’Éternel, notre Dieu, les anéantira.