< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
Dieu des vindictes, Eternel, Dieu des vindictes, apparais!
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Lève-toi, juge de la terre, inflige un juste châtiment aux orgueilleux.
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
Jusques à quand les impies, ô Eternel, jusques à quand les impies triompheront-ils?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
Ils se répandent en discours, parlent avec jactance; ils font les fanfarons, tous ces ouvriers d’iniquité.
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Ton peuple, Eternel, ils l’écrasent, et ils oppriment ton héritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
Ils font périr la veuve et l’étranger, ils assassinent les orphelins,
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
et ils disent: "l’Eternel ne le voit pas, le Dieu de Jacob n’y fait nulle attention!"
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Ah! réfléchissez donc, ô gens stupides! Et vous, insensés, quand serez-vous sains d’esprit?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
Celui qui a planté l’oreille n’entendrait pas? celui qui a formé l’œil ne verrait point?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
Celui qui châtie les peuples ne demanderait aucun compte, lui qui enseigne la science aux hommes?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
L’Eternel connaît les pensées des mortels, il sait qu’elles sont vanité.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Heureux l’homme que tu redresses, Eternel, et que tu instruis dans ta loi!
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
Tu le mets en sûreté contre des jours de malheur, tandis qu’un abîme se creuse sous les pas du méchant.
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
Car le Seigneur ne délaisse pas son peuple, et son héritage, il ne l’abandonne pas.
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
Mais son jugement se ramène à l’équité: à lui se rattachent tous les cœurs droits.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Qui m’assistera pour faire front aux malfaiteurs? Qui m’aidera à tenir tête aux artisans d’iniquité?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Si l’Eternel n’était mon appui, peu s’en faut que mon âme ne séjournât dans le pays du silence.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
Lorsque je dis: "Mon pied va chanceler", ta grâce, Eternel, vient me soutenir.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
Lorsque les soucis se multiplient dans mon sein, ce sont tes consolations qui remettent mon âme en joie.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Se peut-il que tu tolères près de toi un trône criminel, qui forge l’iniquité et l’érige en loi?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
Qu’on s’ameute donc contre la vie du juste, qu’on prononce la condamnation du sang innocent:
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
l’Eternel est une forteresse pour moi, mon Dieu, un rocher tutélaire.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
Quant à ceux-là, il fait retomber sur eux leur iniquité, il les anéantit pour leur méchanceté; l’Eternel, notre Dieu, les anéantit!