< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
Adonai, you God to whom vengeance belongs, you God to whom vengeance belongs, shine out.
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Rise up, you judge of the earth. Pay back the proud what they deserve.
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
Adonai, how long will the wicked, how long will the wicked triumph?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
They pour out arrogant words. All those who practice vain striving of iniquity boast.
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
They break your people in pieces, Adonai, and afflict your heritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
They kill the widow and the alien, and murder the fatherless.
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
They say, “Yah will not see, neither will Jacob [Supplanter]’s God consider.”
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Consider, you senseless among the people; you fools, when will you be wise?
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
He who implanted the ear, won’t he sh'ma ·hear obey·? He who formed the eye, won’t he see?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
He who disciplines the nations, won’t he punish? He who teaches man knows.
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
Adonai knows the thoughts of man, that they are futile.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Blessed is the man whom you discipline, Yah, and teach out of your Torah ·Teaching·;
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
that you may give him rest from the days of adversity, until the pit is dug for the wicked.
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
For Adonai won’t reject his people, neither will he forsake his inheritance.
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
For judgment will teshuvah ·completely return· to righteousness. All the upright in heart shall follow it.
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Who will rise up for me against the wicked? Who will stand up for me against those who practice vain striving of iniquity?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Unless Adonai had been my help, my soul would have soon lived in silence.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
When I said, “My foot is slipping!” Your chesed ·loving-kindness·, Adonai, held me up.
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
In the multitude of my thoughts within me, your comforts delight my soul.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Shall the throne of wickedness have fellowship with you, which brings about mischief by statute?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
They gather themselves together against the soul of the upright, and condemn as guilty the innocent blood.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
But Adonai has been my high tower, my God, the rock of my refuge.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
He has brought on them their own vain striving of iniquity, and will cut them off in their own wickedness. Adonai, our God, will cut them off.