תהילים 94
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
O God, of vengeance, Lord! O God of vengeance, shine forth.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Lift up thyself, O judge of the Earth! bring a recompense upon the proud.
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
How long shall the wicked, O Lord—how long shall the wicked exult?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
They sputter, they speak hard things: all the workers of wickedness boast themselves.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Thy people, O Lord! they crush, and thy heritage they afflict.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
The widow and the stranger they slay, and the fatherless they murder.
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
And they say, The Lord will not see, and the God of Jacob will not take notice of it.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Understand, ye brutish among the people: and ye fools, when will ye become intelligent!
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
He that hath planted the ear, shall he not hear? or he that hath formed the eye, shall he not see?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
He that admonisheth nations, shall he not correct? is it not he that teacheth man knowledge!
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
The Lord knoweth the thoughts of man, that they are nought.
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Happy is the man whom thou admonisheth, O Lord, and teachest him out of thy law:
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
That thou mayest grant him repose from the days of evil, until the pot be dug for the wicked.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
For the Lord will not cast off his people, and his inheritance will he not forsake.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
For unto righteousness will justice return; and it shall be followed by all the upright in heart.
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Who will rise up for me against evil-doers? or who will stand forward for me against the workers of wickedness?
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Unless the Lord had been a help unto me, but a little would have been wanting that my soul had dwelt in the silence of death.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
When I said, My foot hath slipped: thy kindness, O Lord, sustained me.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
In the multitude of my [painful] thoughts within me, thy consolations delight my soul.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Can there be associated with thee the throne of destructive wickedness, which frameth mischief as a law?
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
They band themselves together against the soul of the righteous, and innocent blood do they condemn.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
But the Lord is become my defence, and my God, the rock of my refuge.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
And he will bring back upon them their own injustice, and in their own wickedness will he destroy them: [yea], he will destroy them—the Lord our God.
