תהילים 94
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
The Lord is the God to whom revenge belongeth: the God of revenge hath acted freely.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Lift up thyself, thou that judgest the earth: render a reward to the proud.
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
How long shall sinners, O Lord: how long shall sinners glory?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
Shall they utter, and speak iniquity: shall all speak who work injustice?
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
Thy people, O Lord, they have brought low: and they have afflicted thy inheritance.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
They have slain the widow and the stranger: and they have murdered the fatherless.
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
And they have said: The Lord shall not see: neither shall the God of Jacob understand.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Understand, ye senseless among the people: and, you fools, be wise at last.
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
He that planted the ear, shall he not hear? or he that formed the eye, doth he not consider?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
He that chastiseth nations, shall he not rebuke: he that teacheth man knowledge?
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
The Lord knoweth the thoughts of men, that they are vain.
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Blessed is the man whom thou shalt instruct, O Lord: and shalt teach him out of thy law.
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
That thou mayst give him rest from the evil days: till a pit be dug for the wicked.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
For the Lord will not cast off his people: neither will he forsake his own inheritance.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
Until justice be turned into judgment: and they that are near it are all the upright in heart.
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Who shall rise up for me against the evildoers? or who shall stand with me against the workers of iniquity?
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
Unless the Lord had been my helper, my soul had almost dwelt in hell. (questioned)
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
If I said: My foot is moved: thy mercy, O Lord, assisted me.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
According to the multitude of my sorrows in my heart, thy comforts have given joy to my soul.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Doth the seat of iniquity stick to thee, who framest labour in commandment?
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
They will hunt after the soul of the just, and will condemn innocent blood.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
But the Lord is my refuge: and my God the help of my hope.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
And he will render them their iniquity: and in their malice he will destroy them: the Lord our God will destroy them.
