< תהילים 94 >
אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע | 1 |
A Psalm of David for the fourth [day] of the week. The Lord is a God of vengeance; the God of vengeance has declared himself.
הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים | 2 |
Be you exalted, you that judge the earth: render a reward to the proud.
עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו | 3 |
How long shall sinners, O Lord, how long shall sinners boast?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און | 4 |
They will utter and speak unrighteousness; all the workers of iniquity will speak [so].
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו | 5 |
They have afflicted your people, O Lord, and hurt your heritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו | 6 |
They have slain the widow and fatherless, and murdered the stranger.
ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב | 7 |
And they said, The Lord shall not see, neither shall the God of Jacob understand.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו | 8 |
Understand now, you simple amongst the people; and you fools, at length be wise.
הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט | 9 |
He that planted the ear, does he not hear? or he that formed the eye, does not he perceive?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת | 10 |
He that chastises the heathen, shall not he punish, [even] he that teaches man knowledge?
יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל | 11 |
The Lord knows the thoughts of men, that they are vain.
אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו | 12 |
Blessed is the man whoever you shall chasten, O Lord, and shall teach him out of your law;
להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת | 13 |
to give him rest from evil days, until a pit be digged for the sinful one.
כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב | 14 |
For the Lord will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance;
כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב | 15 |
until righteousness return to judgement, and all the upright in heart shall follow it. (Pause)
מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און | 16 |
Who will rise up for me against the transgressors? or who will stand up with me against the workers of iniquity?
לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי | 17 |
If the Lord had not helped me, my soul had almost sojourned in Hades.
אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני | 18 |
If I said, My foot has been moved;
ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי | 19 |
your mercy, O Lord, helped me. O Lord, according to the multitude of my griefs within my heart, your consolation have soothed my soul.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק | 20 |
Shall the throne of iniquity have fellowship with you, which frames mischief by an ordinance?
יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו | 21 |
They will hunt for the soul of the righteous, and condemn innocent blood.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי | 22 |
But the Lord was my refuge; and my God the helper of my hope.
וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו | 23 |
And he will recompense to them their iniquity and their wickedness: the Lord our God shall utterly destroy them.