תהילים 92
| מזמור שיר ליום השבת ב טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון | 1 |
Ein Psalm. Ein Lied für den Sabbattag.
| להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות | 2 |
Köstlich ist es, Jahwe zu danken / Und deinem Namen, o Höchster, zu spielen,
| עלי-עשור ועלי-נבל עלי הגיון בכנור | 3 |
Am Morgen deine Huld zu verkünden / Und deine Treu in den Nächten,
| כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן | 4 |
Zum Zehnsait und zur Harfe, / Zum rauschenden Spiel auf der Zither.
| מה-גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך | 5 |
Denn du, Jahwe, hast mich erfreut durch dein Walten, / Deiner Hände Werke lassen mich jauchzen.
| איש-בער לא ידע וכסיל לא-יבין את-זאת | 6 |
Wie herrlich, Jahwe, sind deine Taten, / Wie tief sind deine Gedanken!
| בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און להשמדם עדי-עד | 7 |
Nur ein geistloser Mensch erkennt das nicht, / Nur ein Törichter sieht es nicht ein.
| ואתה מרום-- לעלם יהוה | 8 |
Sprießen die Frevler auch auf wie Gras, / Blühen auch alle die Übeltäter — / Vernichtet werden sie doch auf immer!
| כי הנה איביך יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו כל-פעלי און | 9 |
Du aber, Jahwe, bist ewig erhaben!
| ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן | 10 |
Denn sieh, deine Feinde, Jahwe, / Sieh, deine Feinde müssen vergehn, / Sich zerstreun alle Übeltäter.
| ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים-- תשמענה אזני | 11 |
Mir aber hast du die Kraft des Büffels gegeben, / Ich bin übergossen mit frischem Öl.
| צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה | 12 |
Mit Lust hat mein Aug meine Laurer geschaut, / Meiner Feinde Vernichtung vernahm mit Freude mein Ohr.
| שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו | 13 |
Der Gerechte wird sprossen wie eine Palme, / Wie eine Zeder des Libanons wachsen.
| עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו | 14 |
Gepflanzt im Hause Jahwes, / Blühn sie in unsers Gottes Höfen.
| להגיד כי-ישר יהוה צורי ולא-עלתה (עולתה) בו | 15 |
Sie tragen noch Frucht im Greisenalter, / Saftvoll werden sie sein und frisch, Um zu verkünden: Gerecht ist Jahwe, / Mein Fels, an dem sich kein Tadel findet.
