< תהילים 92 >
מזמור שיר ליום השבת ב טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון | 1 |
(En Salme. En Sang for Sabbatsdagen.) Det er godt at takke HERREN, lovsynge dit navn, du højeste,
להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות | 2 |
ved Gry forkynde din Nåde, om Natten din Trofasthed
עלי-עשור ועלי-נבל עלי הגיון בכנור | 3 |
til tistrenget Lyre, til Harpe, til Strengeleg på Citer!
כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן | 4 |
Thi ved dit Værk har du glædet mig, HERRE, jeg jubler over dine Hænders Gerning.
מה-גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך | 5 |
Hvor store er dine Gerninger, HERRE, dine Tanker såre dybe!
איש-בער לא ידע וכסיל לא-יבין את-זאת | 6 |
Tåben fatter det ikke, Dåren skønner ej sligt.
בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און להשמדם עדי-עד | 7 |
Spirer de gudløse end som Græsset, blomstrer end alle Udådsmænd, er det kun for at lægges øde for stedse,
men du er ophøjet for evigt, HERRE.
כי הנה איביך יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו כל-פעלי און | 9 |
Thi se, dine Fjender, HERRE, se, dine Fjender går under, alle Udådsmænd spredes!
ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן | 10 |
Du har løftet mit Horn som Vildoksens, kvæget mig med den friskeste Olie;
ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים-- תשמענה אזני | 11 |
det fryder mit Øje at se mine Fjender, mit Øre at høre mine Avindsmænd.
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה | 12 |
De retfærdige grønnes som Palmen, vokser som Libanons Ceder;
שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו | 13 |
plantet i HERRENs Hus grønnes de i vor Guds Forgårde;
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו | 14 |
selv grånende bærer de Frugt, er friske og fulde af Saft
להגיד כי-ישר יהוה צורי ולא-עלתה (עולתה) בו | 15 |
for at vidne, at HERREN er retvis, min Klippe, hos hvem ingen Uret findes.