< תהילים 91 >
ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן | 1 |
Den som sit i gøymsla hjå den Høgste, den som bur i skuggen hjå den Allmegtige,
אמר--ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח-בו | 2 |
han segjer til Herren: «Mi livd og mi borg, min Gud som eg set mi lit til.»
כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות | 3 |
For han frelser deg frå snara til fuglefangaren, frå tynande sott.
באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו | 4 |
Med sine fjører løyner han deg, og under hans vengjer finn du livd; skjold og vern er hans truskap.
לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם | 5 |
Du skal ikkje ræddast for skræmsl um natti, for pil som flyg um dagen,
מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים | 6 |
for pest som fer fram i myrker, for sott som tyner um middagen.
יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך אליך לא יגש | 7 |
Um tusund fell attmed sida di, og ti tusund attmed di høgre hand, so skal det ikkje nå til deg.
רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה | 8 |
Du skal berre skoda det med augo dine, og sjå korleis dei ugudlege fær si løn.
כי-אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך | 9 |
«For du, Herre, er mi livd, » segjer du. Den Høgste hev du gjort til din bustad.
לא-תאנה אליך רעה ונגע לא-יקרב באהלך | 10 |
Inkje vondt skal timast deg, og ingi plåga skal koma nær til ditt tjeld.
כי מלאכיו יצוה-לך לשמרך בכל-דרכיך | 11 |
For han skal bjoda sine englar um deg, at dei skal vara deg på alle dine vegar.
על-כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך | 12 |
Dei skal bera deg på hender, so du ikkje skal støyta foten din på nokon stein.
על-שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין | 13 |
På løva og eiterorm skal du treda, du skal trakka ned ungløvor og drakar.
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי-ידע שמי | 14 |
«Av di han heng fast ved meg, vil eg fria honom ut; eg vil frelsa honom, av di han kjenner mitt namn.
יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו | 15 |
Han skal kalla på meg, og eg skal svara honom, eg er med honom i naud, eg vil fria honom ut og føra honom til æra.
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי | 16 |
Med eit langt liv vil eg metta honom og lata honom sjå mi frelsa.»