< תהילים 91 >
ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן | 1 |
Den der sidder i den Højestes Skjul og dvæler i den Almægtiges Skygge,
אמר--ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח-בו | 2 |
siger til HERREN: Min Tilflugt, min Klippeborg, min Gud, på hvem jeg stoler.
כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות | 3 |
Thi han frier dig fra Fuglefængerens Snare, fra ødelæggende Pest;
באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו | 4 |
han dækker dig med sine Fjedre, under hans Vinger finder du Ly, hans Trofasthed er Skjold og Værge.
לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם | 5 |
Du frygter ej Nattens Rædsler, ej Pilen der flyver om Dagen
מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים | 6 |
ej Pesten, der sniger i Mørke, ej Middagens hærgende Sot.
יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך אליך לא יגש | 7 |
Falder end tusinde ved din Side, ti Tusinde ved din højre Hånd, til dig når det ikke hen;
רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה | 8 |
du ser det kun med dit Øje, er kun Tilskuer ved de gudløses Straf;
כי-אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך | 9 |
(thi du, HERRE, er min Tilflugt) den Højeste tog du til Bolig.
לא-תאנה אליך רעה ונגע לא-יקרב באהלך | 10 |
Der times dig intet ondt, dit Telt kommer Plage ej nær;
כי מלאכיו יצוה-לך לשמרך בכל-דרכיך | 11 |
thi han byder sine Engle at vogte dig på alle dine Veje;
על-כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך | 12 |
de skal bære dig på deres Hænder, at du ikke skal støde din Fod på nogen Sten;
על-שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין | 13 |
du skal træde på Slanger og Øgler, trampe på Løver og Drager.
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי-ידע שמי | 14 |
"Da han klynger sig til mig, frier jeg ham ud, jeg bjærger ham, thi han kender mit Navn;
יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו | 15 |
kalder han på mig, svarer jeg ham, i Trængsel er jeg hos ham, jeg frier ham og giver ham Ære:
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי | 16 |
med et langt Liv mætter jeg ham og lader ham skue min Frelse!"