< תהילים 91 >
ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן | 1 |
Den, som bor i den Højestes Skjul, han skal blive om Natten i den Almægtiges Skygge.
אמר--ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח-בו | 2 |
Jeg siger til Herren: Du er min Tillid og min Befæstning, min Gud, paa hvem jeg forlader mig.
כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות | 3 |
Thi han skal fri dig fra Fuglefængerens Snare, fra Fordærvelsens Pest.
באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו | 4 |
Han skal dække dig med sine Vingefjedre, og du skal finde Ly under hans Vinger; hans Sandhed er Skjold og Panser.
לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם | 5 |
Du skal ikke frygte for Rædselen om Natten, for Pilen, som flyver om Dagen,
מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים | 6 |
for Pest, som farer frem i Mørket, for Sot, som raser om Middagen.
יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך אליך לא יגש | 7 |
Om tusinde falde ved din Side og ti Tusinde ved din højre Haand, skal det dog ikke komme nær til dig.
רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה | 8 |
Du skal kun skue det med dine Øjne, og se, hvorledes der betales de ugudelige.
כי-אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך | 9 |
— Thi du, Herre! er min Tillid; — den Højeste har du gjort til din Bolig.
לא-תאנה אליך רעה ונגע לא-יקרב באהלך | 10 |
Dig skal intet ondt vederfares, og der skal ingen Plage komme nær til dit Telt.
כי מלאכיו יצוה-לך לשמרך בכל-דרכיך | 11 |
Thi han skal befale sine Engle om dig at bevare dig paa alle dine Veje.
על-כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך | 12 |
De skulle bære dig paa Hænderne, at du ikke skal støde din Fod paa nogen Sten.
על-שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין | 13 |
Paa Løve og Øgle skal du træde, du skal nedtræde den unge Løve og Dragen.
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי-ידע שמי | 14 |
„Efterdi han har holdt sig til mig, saa vil jeg udfri ham; jeg vil ophøje ham; thi han kender mit Navn.
יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו | 15 |
Han skal paakalde mig, og jeg vil bønhøre ham, jeg er hos ham i Nød, jeg vil fri ham og herliggøre ham.
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי | 16 |
Jeg vil mætte ham med et langt Liv og lade ham se min Frelse.‟