תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |