תהילים 90

1 תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר

En bön Mose dens Guds mansens. Herre, du äst vår tillflykt, ifrå slägte till slägte.

2 בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל

Förr än bergen vordo, och jorden och verlden skapade blefvo, äst du Gud, af evighet till evighet;

3 תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם

Du som låter menniskorna dö, och säger: Kommer igen, I menniskors barn.

4 כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה

Ty tusende år äro för dig såsom den dag i går framgick, och såsom en nattväkt.

5 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף

Du låter dem gå sin kos såsom en ström; och äro såsom en sömn; likasom gräs, det dock snarliga förvissnar;

6 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש

Det der bittida blomstras, och snart vissnar; och på aftonen afhugget varder, och förtorkas.

7 כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו

Det gör din vrede, att vi så förgås, och din grymhet, att vi så hasteliga hädan måste.

8 שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך

Ty våra missgerningar sätter du för dig, våra okända synder i ljuset för ditt ansigte.

9 כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה

Derföre gå alle våre dagar sin kos genom dina vrede; vi lykte vår år såsom ett tal.

10 ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה

Vårt lif varar sjutio år, åt högsta åttatio år; och då det bäst varit; hafver, så hafver det möda och arbete varit; ty det går snart sin kos, lika som vi flöge bort.

11 מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך

Men ho tror det, att du så svårliga vredgas? Och ho fruktar sig för sådana dine grymhet?

12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה

Lär oss betänka, att vi dö måste, på det vi måge förståndige varda.

13 שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך

Herre, vänd dig dock till oss igen, och var dinom tjenarom nådelig.

14 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו

Uppfyll oss bittida med dine nåd; så vilje vi fröjdas, och glade vara i våra lifsdagar.

15 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה

Gläd oss igen, efter det du oss så länge plågat hafver, efter det vi så länge olycko lidit hafve.

16 יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם

Bete dinom tjenarom dina gerningar, och dina äro deras barnom.

17 ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו

Och Herren, vår Gud, vare oss blid, och främje våra händers verk med oss; ja våra händers verk främje han.