תהילים 90
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
A Prayer by Moses, the Man of God. Lord! a dwelling-place, hast, thou, become to us, From generation to generation:
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
Before, the mountains, were born, Or thou hadst brought forth the earth and the world, Even, from age to age, thou, [wast] GOD.
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
Thou causest man to return unto dust, And hast said—Return, ye sons of Adam!
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
For, a thousand years, in thine eyes, [are], As yesterday, in that it passed away, Or [as] a watch in the night.
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
Thou hast snatched them away, A sleep, do they become, In the morning, [they are] like grass that shooteth up,
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
In the morning, it sprouteth and shooteth up, By the evening, it is cut down and withered.
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
For we are consumed in thine anger, And, in thy wrath, are we dismayed;
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
Thou hast set, Our iniquities before thee, Our secret near the luminary of thy face.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
For, all our days, decline in thy wrath, —We end our years like a sigh.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
The days of our years, have, in them, three score years and ten, And, if, by reason of strength, they have fourscore years, Yet, their boast, is labour and sorrow, For it hath passed quickly, and we have flown away.
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
Who knoweth the strength of thine anger? Even, according to the fear of thee, is thy wrath!
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
How to number our days, so grant us to know, That we may win us a heart that hath wisdom.
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
Return, Yahweh, oh how long? And have compassion upon thy servants;
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
Satisfy us, in the morning, with thy lovingkindness, That we may shout aloud and be glad, Throughout all our days.
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
Make us glad, according to, The days thou hast humbled us, The years we have seen misfortune:
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
Let thy work, appear unto thy servants, And, thy majesty, upon their children;
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |
And let the delightfulness of Adonay our God be upon us, —And, the work of our hands, establish thou upon us, Yea, the work of our hands, establish thou it.
