< תהילים 90 >
תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
Herre! du har været vor Bolig fra Slægt til Slægt.
בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
Før Bjergene bleve til, og du dannede Jorden og Jorderige, fra Evighed til Evighed er du Gud.
תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
Du vender det med et Menneske, at han bliver knust; og du siger: Kommer igen, I Menneskens Børn!
כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
Thi tusinde Aar ere for dine Øjne som den Dag i Gaar, naar den er forbigangen; og som en Nattevagt.
זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
Du bortskyller dem, de blive som en Søvn, om Morgenen ere de som Græs, der gaar bort.
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
Om Morgenen blomstrer det, og det gaar bort, om Aftenen afhugges det og tørres.
כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
Thi vi fortæres i din Vrede, og vi forfærdes i din Harme.
שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
Du har sat vore Misgerninger for dine Øjne, vor skjulte Synd for dit Ansigts Lys.
כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
Thi alle vore Dage ere svundne bort i din Vrede, vi have hentæret vore Aar som en Tanke.
ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
Vore Aars Dage, de ere halvfjerdsindstyve Aar, og er der Styrke, firsindstyve Aar; og deres Stolthed er Møje og Forfængelighed; thi hastelig gaar den forbi, og vi flyve derfra.
מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
Hvo kender din Vredes Magt og din Harme, saaledes som Frygten for dig udkræver?
למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
Lær os saaledes at tælle vore Dage, at vi bekomme Visdom i Hjertet.
שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
Vend om, Herre! hvor længe —? og lad det gøre dig ondt over dine Tjenere.
שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
Mæt os aarle med din Miskundhed, saa ville vi synge med Fryd og være glade i alle vore Dage.
שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
Glæd os efter de Dage, som du har plaget os, efter de Aar, som vi have set Ulykke.
יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
Lad din Gerning aabenbares for dine Tjenere og din Herlighed over deres Børn.
ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |
Og Herrens, vor Guds, Livsalighed være over os, og gør du vore Hænders Gerning fast for os, ja, gør vore Hænders Gerning fast!