תהילים 9

1 למנצח על-מות לבן מזמור לדוד ב אודה יהוה בכל-לבי אספרה כל-נפלאותיך

Dem Musikmeister, nach (der Singweise = Melodie) »stirb für den Sohn!«; ein Psalm von David. Preisen will ich den HERRN von ganzem Herzen,

2 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון

ich will deiner mich freun und frohlocken, will lobsingen deinem Namen, du Höchster,

3 בשוב-אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך

weil meine Feinde haben rückwärts weichen müssen: sie sind gestrauchelt und umgekommen vor dir.

4 כי-עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק

Denn du hast mein Recht und meine Sache geführt, hast auf dem Throne gesessen als gerechter Richter;

5 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד

du hast die Heiden bedroht, die Frevler vernichtet, ihren Namen ausgelöscht für immer und ewig:

6 האויב תמו חרבות--לנצח וערים נתשת--אבד זכרם המה

Der Feind ist dahin, zertrümmert für immer; auch Städte hast du zerstört, ihr Gedächtnis ist untergegangen.

7 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו

Der HERR aber thront in Ewigkeit; zum Gericht hat er aufgestellt seinen Stuhl;

8 והוא ישפט-תבל בצדק ידין לאמים במישרים

und er, er richtet den Erdkreis mit Gerechtigkeit, spricht das Urteil den Völkern nach Gebühr.

9 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה

So ist denn der HERR eine Burg den Bedrückten, eine Burg für die Zeiten der Drangsal.

10 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא-עזבת דרשיך יהוה

Drum vertrauen auf dich, die deinen Namen kennen; denn du läßt nicht von denen, die dich, HERR, suchen.

11 זמרו--ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו

Lobsinget dem HERRN, der auf Zion thront, verkündet unter den Völkern seine Taten!

12 כי-דרש דמים אותם זכר לא-שכח צעקת עניים (ענוים)

Denn als Rächer der Blutschuld hat er ihrer gedacht, hat das Schreien der Elenden nicht vergessen.

13 חננני יהוה--ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות

Sei mir gnädig, o HERR, sieh an, was ich leide durch meine Feinde! Du bist’s, der den Pforten des Todes mich entreißt,

14 למען אספרה כל-תהלתיך בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך

auf daß ich verkünde alle deine Ruhmestaten, in den Toren der Tochter Zion ob deiner Hilfe juble!

15 טבעו גוים בשחת עשו ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם

Versunken sind die Heiden in die Grube, die sie gegraben, im Netz, das sie heimlich gestellt, hat ihr eigner Fuß sich verstrickt.

16 נודע יהוה--משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה

Kundgetan hat sich der HERR, hat Gericht gehalten: durch das Eingreifen seiner Hände ist der Frevler gefangen. SAITENSPIEL. (SELA)

17 ישובו רשעים לשאולה כל-גוים שכחי אלהים (Sheol h7585)

Die Frevler fahren zur Unterwelt hinab, alle Heidenvölker, die Gottes vergessen; (Sheol h7585)

18 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים (עניים) תאבד לעד

denn nicht auf ewig bleibt der Arme vergessen, und der Elenden Hoffnung geht nicht für immer verloren.

19 קומה יהוה אל-יעז אנוש ישפטו גוים על-פניך

Steh auf, o HERR! Laß Menschen nicht trotzig schalten, laß die Heiden gerichtet werden vor dir!

20 שיתה יהוה מורה--להם ידעו גוים--אנוש המה סלה

Lege doch, HERR, einen Schrecken auf sie! Laß die Heiden erkennen, daß Menschen sie sind! (SELA)