תהילים 9

1 למנצח על-מות לבן מזמור לדוד ב אודה יהוה בכל-לבי אספרה כל-נפלאותיך

Au chef des chantres. Sur Mout-Labbén. Psaume de David. Je rends grâce à l’Eternel de tout mon cœur, je veux proclamer toutes tes merveilles,

2 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון

je veux me réjouir et exulter en toi, chanter ton nom, Dieu suprême,

3 בשוב-אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך

alors que mes ennemis lâchent pied et reculent, qu’ils trébuchent et périssent sous tes coups.

4 כי-עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק

Oui, tu as fait triompher mon droit, ma cause, pris place sur ton trône en juge équitable.

5 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד

Tu as réprimandé les peuples, perdu l’impie: leur nom, tu l’as effacé à tout jamais.

6 האויב תמו חרבות--לנצח וערים נתשת--אבד זכרם המה

O l’ennemi! C’En est fini pour toujours des ruines; plus de villes démolies par toi! C’Est leur souvenir à eux qui disparaît.

7 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו

Mais le Seigneur demeure éternellement, il a établi son trône pour la justice.

8 והוא ישפט-תבל בצדק ידין לאמים במישרים

Oui, c’est lui qui juge le monde avec équité, il prononce sur les nations avec droiture.

9 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה

Que l’Eternel soit donc un abri pour l’opprimé, un abri dans les temps de détresse!

10 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא-עזבת דרשיך יהוה

Ainsi se confient en toi ceux qui connaissent ton nom; car tu ne délaisses point, ô Seigneur, ceux qui te recherchent.

11 זמרו--ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו

Célébrez l’Eternel qui siège à Sion; proclamez parmi les peuples ses hauts faits.

12 כי-דרש דמים אותם זכר לא-שכח צעקת עניים (ענוים)

Car il demande compte du sang versé, il en conserve le souvenir, il n’oublie point le cri des humbles.

13 חננני יהוה--ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות

Sois-moi propice, Seigneur! Vois quelle est ma misère du fait de mes ennemis, toi qui me retires des portes de la mort;

14 למען אספרה כל-תהלתיך בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך

afin que je puisse proclamer tes louanges aux portes de la fille de Sion et me réjouir de ton secours.

15 טבעו גוים בשחת עשו ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם

Que les peuples s’enfoncent dans la fosse qu’ils ont creusée, que leur pied s’embarrasse dans le filet qu’ils ont dissimulé!

16 נודע יהוה--משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה

L’Eternel s’est manifesté, il a exercé la justice; le méchant est pris au piège par ses propres œuvres. Higayon, (Sélah)

17 ישובו רשעים לשאולה כל-גוים שכחי אלהים (Sheol h7585)

Qu’ils rentrent dans le Cheol, les impies! Tous les peuples oublieux de Dieu! (Sheol h7585)

18 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים (עניים) תאבד לעד

Car le pauvre n’est pas oublié sans retour, l’espoir des humbles n’est pas perdu à jamais.

19 קומה יהוה אל-יעז אנוש ישפטו גוים על-פניך

Lève-toi, Seigneur! Que le mortel ne triomphe pas! Que les peuples soient appelés en jugement devant toi!

20 שיתה יהוה מורה--להם ידעו גוים--אנוש המה סלה

Inspire-leur, ô Eternel, la terreur: que les peuples sachent qu’ils sont de faibles mortels! (Sélah)