< תהילים 9 >

למנצח על-מות לבן מזמור לדוד ב אודה יהוה בכל-לבי אספרה כל-נפלאותיך 1
Til Sangmesteren. Al-mut-labben. En Salme af David. Jeg vil takke HERREN af hele mit Hjerte, kundgøre alle dine Undere,
אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון 2
glæde og fryde mig i dig, lovsynge dit Navn, du Højeste,
בשוב-אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך 3
fordi mine Fjender veg, faldt og forgik for dit Aasyn.
כי-עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק 4
Thi du hævded min Ret og min Sag, du sad paa Tronen som Retfærds Dommer.
גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד 5
Du trued ad Folkene, rydded de gudløse ud, deres Navn har du slettet for evigt.
האויב תמו חרבות--לנצח וערים נתשת--אבד זכרם המה 6
Fjenden er borte, lagt øde for stedse, du omstyrted Byer, de mindes ej mer.
ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו 7
Men HERREN troner evindelig, han rejste sin Trone til Dom,
והוא ישפט-תבל בצדק ידין לאמים במישרים 8
skal dømme Verden med Retfærd, fælde Dom over Folkefærd med Ret.
ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה 9
HERREN blev de fortryktes Tilflugt, en Tilflugt i Trængselstider;
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא-עזבת דרשיך יהוה 10
og de stoler paa dig, de, som kender dit Navn, thi du svigted ej dem, der søgte dig, HERRE.
זמרו--ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו 11
Lovsyng HERREN, der bor paa Zion, kundgør blandt Folkene, hvad han har gjort!
כי-דרש דמים אותם זכר לא-שכח צעקת עניים (ענוים) 12
Thi han, der hævner Blodskyld, kom dem i Hu, han glemte ikke de armes Raab:
חננני יהוה--ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות 13
»HERRE, vær naadig, se, hvad jeg lider af Avindsmænd, du, som løfter mig op fra Dødens Porte,
למען אספרה כל-תהלתיך בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך 14
at jeg kan kundgøre al din Pris, juble over din Frelse i Zions Datters Porte!«
טבעו גוים בשחת עשו ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם 15
Folkene sank i Graven, de grov, deres Fod blev hildet i Garnet, de satte.
נודע יהוה--משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה 16
HERREN blev aabenbar, holdt Dom, den gudløse hildedes i sine Hænders Gerning. — Higgajon (Sela)
ישובו רשעים לשאולה כל-גוים שכחי אלהים (Sheol h7585) 17
Til Dødsriget skal de gudløse fare, alle Folk, der ej kommer Gud i Hu. (Sheol h7585)
כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים (עניים) תאבד לעד 18
Thi den fattige glemmes ikke for evigt, ej skuffes evindelig ydmyges Haab.
קומה יהוה אל-יעז אנוש ישפטו גוים על-פניך 19
Rejs dig, HERRE, lad ikke Mennesker faa Magten, lad Folkene dømmes for dit Aasyn;
שיתה יהוה מורה--להם ידעו גוים--אנוש המה סלה 20
HERRE, slaa dem med Rædsel, lad Folkene kende, at de er Mennesker! (Sela)

< תהילים 9 >