תהילים 89
| משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
En undervisning Ethans, dens Esrahitens. Jag vill sjunga om Herrans nåde evinnerliga, och hans sanning förkunna med minom mun, ifrå slägte till slägte;
| כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
Och säger alltså, att en evig nåd skall uppgå; och du varder dina sanning i himmelen troliga hållandes.
| כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
Jag hafver gjort ett förbund med minom utkorade; minom tjenare David hafver jag svorit:
| עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
Jag skall förskaffa dig en evig säd, och bygga din stol ifrå slägte till slägte. (Sela)
| ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
Och himlarna, Herre, skola prisa din under, och dina sanning, uti de heligas församling.
| כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
Ty ho kan i skyn liknas vid Herran; och ibland gudarnas barn Herranom lik vara?
| אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
Gud är fast mägtig uti de heligas församling, och underlig öfver alla de som omkring honom äro.
| יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
Herre Gud Zebaoth, ho är såsom du, en mägtig Herre? Och din sanning är allt omkring dig.
| אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
Du råder öfver det stormande hafvet; du styrer dess böljor, när de upphäfva sig.
| אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
Du slår Rahab till döds; du förströr dina fiendar, med dinom starka arm.
| לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
Himmel och jord äro din; du hafver grundat jordenes krets, och hvad deruti är.
| צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
Norr och söder hafver du skapat; Thabor och Hermon fröjdar sig i ditt Namn.
| לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
Du hafver en väldig arm; stark är din hand, och hög är din högra hand.
| צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
Rättfärdighet och dom är dins stols stadfästelse; nåd och sanning äro för ditt ansigte.
| אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
Väl är de folke, som fröjdas kan; Herre, de skola vandra i dins ansigtes ljus.
| בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
De skola dagliga öfver ditt Namn glade vara, och i dine rättfärdighet härlige vara.
| כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
Ty du äst deras starkhets berömmelse, och genom dina nåde skall du upphöja vårt horn.
| כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
Ty Herren är vår sköld, och den Helige i Israel är vår Konung.
| אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
På den tiden talade du i en syn till dina heliga, och sade: Jag hafver uppväckt en hjelta, den hjelpa skall; jag hafver upphöjt en utkoradan utu folket.
| מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
Jag hafver funnit min tjenare David; jag hafver smort honom med mina helga oljo.
| אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
Min hand uppehåller honom, och min arm skall styrka honom.
| לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
Fienderna skola icke vara honom öfvermägtige, och de orättfärdige skola icke förtrycka honom;
| וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
Utan jag skall slå hans ovänner för honom, och de honom hata, vill jag plåga.
| ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
Men min sanning och nåd skall när honom vara; och hans horn skall i mitt Namn upphöjdt varda.
| ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
Jag skall sätta hans hand uti hafvet, och hans högra hand uti älfverna.
| הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
Han skall kalla mig alltså: Du äst min fader, min Gud och tröst, den mig hjelper.
| אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
Och jag skall göra honom till första sonen, den aldrahögsta ibland Konungarna på jordene.
| לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
Jag vill behålla honom mina nåd evinnerliga, och mitt förbund skall honom fast blifva.
| ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
Jag skall gifva honom en evig säd, och hans stol uppehålla, så länge himmelen varar.
| אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
Men om hans barn min lag öfvergifva, och i minom rättom icke vandra;
| אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
Om de mina stadgar ohelga, och min bud icke hålla;
| ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
Så vill jag hemsöka deras synd med ris, och deras missgerningar med plågor.
| וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
Men mina nåd vill jag icke vända ifrå honom, och icke låta mina sanning fela.
| לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
Jag vill icke ohelga mitt förbund, och icke ogildt göra hvad af minom mun utgånget är.
| אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
Jag hafver en gång svorit vid mina helighet: Jag vill icke ljuga for David;
| זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
Hans säd skall evig vara, och hans stol för mig såsom solen.
| כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
Såsom månen skall han evinnerliga vid magt hållen varda, och såsom de vittne i skyn viss vara. (Sela)
| ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
Men nu bortdrifver du och förkastar, och vredgas med dinom smorda.
| נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
Du bryter dins tjenares förbund, och trampar hans krono neder på jordena.
| פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
Du nederrifver alla hans murar, och låter hans fäste afbrytas.
| שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
Honom beröfva alle de der framom gå; han är sinom grannom ett gabberi vorden.
| הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
Du upphöjer hans ovänners högra hand, och gläder alla hans fiendar.
| אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
Ock hafver du hans svärds kraft borttagit, och låter honom ingen seger vinna i stridene.
| השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
Du förstörer hans renhet, och kastar hans stol till jordena.
| הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
Du förkortar hans ungdoms tid, och betäcker honom med blygd. (Sela)
| עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
Herre, huru länge vill du dig så allstinges fördölja; och låta dina grymhet brinna såsom en eld?
| זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
Tänk huru stackot mitt lif är; hvi vill du alla menniskor fåfängt skapat hafva?
| מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) | 48 |
Hvilken är den der lefver, och intet ser döden; den sina själ friar utu helvetes hand? (Sela) (Sheol h7585)
| איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
Herre, hvar är den förra din nåd, den du David i dine sanning svorit hafver?
| זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
Tänk, Herre, på dina tjenares försmädelse, den jag bär i mitt sköt, af allom så mångom folkom;
| אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
Dermed, Herre, dine fiender dig försmäda; der de med försmäda, och med fötterna trampa på din smorda.
| ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
Lofvad vare Herren evinnerliga. Amen, Amen.
