< תהילים 89 >
משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
Ein salme til lærdom av ezrahiten Etan. Um Herrens miskunns verk vil eg æveleg syngja frå ætt til ætt vil eg med min munn forkynna hans truskap.
כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
For eg segjer: Æveleg vert miskunn uppbygd, i himmelen gjer du din truskap fast.
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
«Eg hev gjort ei pakt med min utvalde, eg hev svore for David, tenaren min:
עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
«Æveleg vil eg grunnfesta ditt avkjøme, og eg vil byggja din kongsstol frå ætt til ætt.»» (Sela)
ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
Og himmelen prisar di undergjerning, Herre, og din truskap fær pris i samlingi av dei heilage.
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
For kven i dei høge skyer likjest Herren? Kven er lik Herren millom gudesøner?
אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
Ein Gud som er ovskræmeleg i løynderådet til dei heilage, og til rædsla for alle som er ikring honom.
יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
Herre, allhers drott, kven er sterk som du, Herre? Og din truskap er kringum deg.
אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
Du råder yver havsens ovmod; når bylgjorne i det reiser seg, stiller du deim.
אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
Du hev slege Rahab sund som ein ihelslegen, med din sterke arm hev du spreidt dine fiendar.
לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
Himmelen er din, og jordi er di; jordriket og alt som er i det, hev du grunnlagt.
צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
Nord og sud hev du skapt; Tabor og Hermon fegnast i ditt namn.
לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
Du hev ein arm med velde; sterk er di hand, høg er di høgre hand.
צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
Rettferd og rett er grunnvoll for din kongsstol; miskunn og truskap gjeng fyre di åsyn.
אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
Sælt er det folk som kjenner til glederop; i ljoset frå ditt andlit skal dei ferdast.
בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
I ditt namn fegnast dei all dagen, og ved di rettferd vert dei upphøgde.
כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
For du er prydnaden i deira styrke, og ved din godhug lyfter du upp vårt horn.
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
For Herren høyrer vår skjold til, og vår konge til Israels Heilage.
אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
Den gong tala du i ei syn til dine trugne og sagde: «Eg hev lagt hjelp i handi på ein veldug, eg hev upphøgt ein ungdom av folket.
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
Eg hev funne David, tenaren min, med min heilage olje hev eg salva honom.
אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
Mi hand skal alltid vera med honom, og min arm skal styrkja honom.
לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
Fienden skal ikkje trengja honom, og den urettferdige skal ikkje kua honom.
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
Men eg vil krasa hans motstandarar for hans åsyn, og slå deim som hatar honom.
ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
Og min truskap og mi miskunn skal vera med honom, og i mitt namn skal hans horn verta upplyft.
ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
Eg vil leggja hans hand på havet og hans høgre hand på elvarne.
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
Han skal ropa til meg: «Du er min far, min Gud og mitt frelse-fjell!»
אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
Og eg vil setja honom til den fyrstefødde, til den høgste av kongarne på jordi.
לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
Mi miskunn imot honom vil eg æveleg halda ved lag, og mi pakt skal standa fast for honom.
ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
Og eg vil halda uppe hans avkjøme til æveleg tid, og hans kongsstol so lenge himmelen varer.
אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
Dersom hans born forlet mi lov og ikkje vandrar etter mine domar,
אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
dersom dei bryt mine bodord og ikkje held mine fyresegner,
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
då vil eg heimsøkja deira misgjerd med ris og deira skuld med plågor.
וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
Men mi miskunn vil eg ikkje taka frå honom, og ikkje vil eg svika i min truskap.
לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
Eg vil ikkje brjota mi pakt og ikkje brigda ordi frå mine lippor.
אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
Eitt hev eg svore ved min heilagdom, sanneleg, for David vil eg ikkje ljuga.
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
Hans avkjøme skal vera til æveleg tid, og hans kongsstol som soli for mi åsyn.
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
Som månen skal han standa æveleg, og vitnet i skyi er trufast.» (Sela)
ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
Og du hev støytt burt og forsmått, du hev vorte harm på den du hev salva.
נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
Du hev rist av deg pakti med din tenar, du hev skjemt hans kruna og kasta henne på jordi.
פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
Du hev brote ned alle murarne hans, du hev gjort hans festningar til grusdungar.
שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
Alle som fer fram på vegen, plundrar honom, han hev vorte til spott for grannarne sine.
הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
Du hev upphøgt den høgre hand til hans motstandarar, du hev gjort alle hans fiendar glade.
אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
Du hev og late og hans sverdsegg vika, og hev ikkje halde honom uppe i striden.
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
Du hev gjort ende på hans glans og kasta hans kongsstol til jordi.
הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
Du hev korta av hans ungdoms dagar, du hev lagt skam yver honom. (Sela)
עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
Kor lenge, Herre, vil du løyna deg æveleg? Kor lenge skal din harm brenna som eld?
זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
Kom då i hug kor stutt mitt liv er, og kor forgjengelege du hev skapt alle menneskjeborn.
מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol ) | 48 |
Kven fær vel liva og ikkje sjå dauden? Kven friar si sjæl frå helheims vald? (Sela) (Sheol )
איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
Herre, kvar er dine nådegjerningar frå fordoms tid, som du med eid lova David i din truskap?
זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
Herre, kom i hug den skam som ligg yver dine tenarar, at eg må bera i fanget alle dei mange folk,
אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
at dine fiendar spottar, Herre, at dei spottar hans fotspor som du hev salva.
ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
Lova vere Herren æveleg! Amen, amen!