משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִֽי׃ חַֽסְדֵי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר ׀ אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִֽי׃ |
כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
כִּֽי־אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם ׀ תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶֽם׃ |
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּֽי׃ |
עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
עַד־עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר־וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶֽלָה׃ |
ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהֹוָה אַף־אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִֽׁים׃ |
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהֹוָה יִדְמֶה לַיהֹוָה בִּבְנֵי אֵלִֽים׃ |
אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל־כׇּל־סְבִיבָֽיו׃ |
יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
יְהֹוָה ׀ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִֽי־כָמוֹךָֽ חֲסִין ׀ יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃ |
אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵֽם׃ |
אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃ |
לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
לְךָ שָׁמַיִם אַף־לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּֽם׃ |
צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ |
לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
לְךָ זְרוֹעַ עִם־גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃ |
צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְֽקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃ |
אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהֹוָה בְּֽאוֹר־פָּנֶיךָ יְהַלֵּכֽוּן׃ |
בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כׇּל־הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרֽוּמוּ׃ |
כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ (תרים) [תָּרוּם] קַרְנֵֽינוּ׃ |
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
כִּי לַיהֹוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּֽנוּ׃ |
אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
אָז דִּבַּרְתָּֽ־בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל־גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָֽם׃ |
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קׇדְשִׁי מְשַׁחְתִּֽיו׃ |
אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף־זְרוֹעִי תְאַמְּצֶֽנּוּ׃ |
לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
לֹא־יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן־עַוְלָה לֹא יְעַנֶּֽנּוּ׃ |
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּֽוֹף׃ |
ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
וֶאֱֽמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנֽוֹ׃ |
ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּֽבַנְּהָרוֹת יְמִינֽוֹ׃ |
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִֽי׃ |
אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
אַף־אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ |
לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
לְעוֹלָם (אשמור) [אֶשְׁמׇר־]לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לֽוֹ׃ |
ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָֽיִם׃ |
אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
אִם־יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכֽוּן׃ |
אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
אִם־חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹֽרוּ׃ |
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֺנָֽם׃ |
וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
וְחַסְדִּי לֹא־אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא־אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃ |
לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
לֹֽא־אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּֽה׃ |
אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקׇדְשִׁי אִֽם־לְדָוִד אֲכַזֵּֽב׃ |
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּֽי׃ |
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶֽלָה׃ |
ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃ |
נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרֽוֹ׃ |
פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
פָּרַצְתָּ כׇל־גְּדֵרֹתָיו שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּֽה׃ |
שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
שַׁסֻּהוּ כׇּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָֽיו׃ |
הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְׂמַחְתָּ כׇּל־אוֹיְבָֽיו׃ |
אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
אַף־תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃ |
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּֽרְתָּה׃ |
הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶֽלָה׃ |
עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
עַד־מָה יְהֹוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶֽךָ׃ |
זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
זְכׇר־אֲנִי מֶה־חָלֶד עַל־מַה־שָּׁוְא בָּרָאתָ כׇל־בְּנֵֽי־אָדָֽם׃ |
מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) | 48 |
מִי גֶבֶר יִֽחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶֽלָה׃ (Sheol h7585) |
איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
אַיֵּה ׀ חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים ׀ אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃ |
זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כׇּל־רַבִּים עַמִּֽים׃ |
אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ׀ יְהֹוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃ |
ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃ |