< תהילים 89 >
משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
«Μασχίλ του Εθάν του Εζραΐτου.» Τα ελέη του Κυρίου εις τον αιώνα θέλω ψάλλει· διά του στόματός μου θέλω αναγγέλλει την αλήθειάν σου εις γενεάν και γενεάν.
כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
Διότι είπα, το έλεός σου θέλει θεμελιωθή εις τον αιώνα· εν τοις ουρανοίς θέλεις στερεώσει την αλήθειάν σου.
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
Έκαμα διαθήκην μετά του εκλεκτού μου· ώμοσα προς Δαβίδ τον δούλον μου·
עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
Διαπαντός θέλω στερεώσει το σπέρμα σου, και θέλω οικοδομήσει τον θρόνον σου εις γενεάν και γενεάν. Διάψαλμα.
ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
Και οι ουρανοί θέλουσιν υμνεί τα θαυμάσιά σου, Κύριε· και η αλήθειά σου θέλει εξυμνείσθαι εν τη συνάξει των αγίων.
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
Διότι τις εν τω ουρανώ δύναται να εξισωθή με τον Κύριον; Τις μεταξύ των υιών των δυνατών δύναται να ομοιωθή με τον Κύριον;
אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
Ο Θεός είναι φοβερός σφόδρα εν τη βουλή των αγίων και σεβαστός εν πάσι τοις κύκλω αυτού.
יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
Κύριε Θεέ των δυνάμεων, τις όμοιός σου; δυνατός είσαι, Κύριε, και η αλήθειά σου είναι κύκλω σου.
אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
Συ δεσπόζεις την έπαρσιν της θαλάσσης· όταν σηκόνωνται τα κύματα αυτής, συ ταπεινόνεις αυτά.
אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
Συ συνέτριψας την Ραάβ ως τραυματίαν· διά του βραχίονος της δυνάμεώς σου διεσκόρπισας τους εχθρούς σου.
לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
Σού είναι οι ουρανοί και σου η γη την οικουμένην και το πλήρωμα αυτής, συ εθεμελίωσας αυτά.
צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
Τον βορράν και τον νότον, συ έκτισας αυτούς· Θαβώρ και Αερμών εις το όνομά σου θέλουσιν αγάλλεσθαι.
לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
Έχεις ισχυρόν τον βραχίονα· κραταιά είναι η χειρ σου· υψηλή η δεξιά σου.
צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
Η δικαιοσύνη και η κρίσις είναι η βάσις του θρόνου σου· το έλεος και η αλήθεια θέλουσι προπορεύεσθαι έμπροσθεν του προσώπου σου.
אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
Μακάριος ο λαός ο γινώσκων αλαλαγμόν· θέλουσι περιπατεί, Κύριε, εν τω φωτί του προσώπου σου.
בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
Εις το όνομά σου θέλουσιν αγάλλεσθαι όλην την ημέραν· και εις την δικαιοσύνην σου θέλουσιν υψωθή.
כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
Διότι συ είσαι το καύχημα της δυνάμεως αυτών· και διά της ευμενείας σου θέλει υψωθή το κέρας ημών.
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
Διότι ο Κύριος είναι η ασπίς ημών· και ο Άγιος του Ισραήλ ο βασιλεύς ημών.
אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
Ελάλησας τότε δι' οράματος προς τον όσιόν σου και είπας· έθεσα βοήθειαν επί τον δυνατόν· ύψωσα εκλεκτόν εκ του λαού·
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
Εύρηκα Δαβίδ τον δούλον μου· με το έλαιον το άγιόν μου έχρισα αυτόν·
אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
η χειρ μου θέλει στερεόνει αυτόν· και ο βραχίων μου θέλει ενδυναμόνει αυτόν.
לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
δεν θέλει υπερισχύσει εχθρός κατ' αυτού· ουδέ υιός ανομίας θέλει ταλαιπωρήσει αυτόν.
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
Και θέλω κατακόψει απ' έμπροσθεν αυτού τους εχθρούς αυτού· και τους μισούντας αυτόν θέλω κατατροπώσει.
ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
Η δε αλήθειά μου και το έλεός μου θέλουσιν είσθαι μετ' αυτού· και εν τω ονόματί μου θέλει υψωθή το κέρας αυτού.
ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
Και θέλω θέσει την χείρα αυτού επί την θάλασσαν, και επί τους ποταμούς την δεξιάν αυτού.
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
Αυτός θέλει κράξει προς εμέ, Πατήρ μου είσαι, Θεός μου και πέτρα της σωτηρίας μου.
אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
Εγώ βεβαίως θέλω κάμει αυτόν πρωτότοκόν μου, Ύψιστον επί τους βασιλείς της γης.
לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
Διαπαντός θέλω φυλάττει εις αυτόν το έλεός μου, και η διαθήκη μου θέλει είσθαι στερεά μετ' αυτού.
ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
Και θέλω κάμει να διαμένη το σπέρμα αυτού εις τον αιώνα, και ο θρόνος αυτού ως αι ημέραι του ουρανού.
אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
Εάν εγκαταλίπωσιν οι υιοί αυτού τον νόμον μου και εις τας κρίσεις μου δεν περιπατήσωσιν·
אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
Εάν παραβώσι τα διατάγματά μου και δεν φυλάξωσι τας εντολάς μου·
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
Τότε θέλω επισκεφθή με ράβδον τας παραβάσεις αυτών και με πληγάς τας παρανομίας αυτών.
וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
Το έλεός μου όμως δεν θέλω αφαιρέσει απ' αυτού, ουδέ θέλω ψευσθή κατά της αληθείας μου.
לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
Δεν θέλω παραβή την διαθήκην μου, ουδέ θέλω αθετήσει ό, τι εξήλθεν εκ των χειλέων μου.
אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
Άπαξ ώμοσα εις την αγιότητά μου, ότι δεν θέλω ψευσθή προς τον Δαβίδ.
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
Το σπέρμα αυτού θέλει διαμένει εις τον αιώνα και ο θρόνος αυτού ως ο ήλιος, ενώπιόν μου·
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
Ως η σελήνη θέλει στερεωθή εις τον αιώνα και μάρτυς πιστός εν τω ουρανώ. Διάψαλμα.
ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
Αλλά συ απέβαλες και εβδελύχθης, ωργίσθης κατά του χριστού σου·
נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
ηκύρωσας την διαθήκην του δούλου σου· εβεβήλωσας το διάδημα αυτού έως της γης.
פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
Κατέβαλες πάντας τους φραγμούς αυτού· ηφάνισας τα οχυρώματα αυτού·
שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
διαρπάζουσιν αυτόν πάντες οι διαβαίνοντες την οδόν· κατεστάθη όνειδος εις τους γείτονας αυτού.
הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
Ύψωσας την δεξιάν των εναντίων αυτού· εύφρανας πάντας τους εχθρούς αυτού·
אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
ήμβλυνας μάλιστα το κοπτερόν της ρομφαίας αυτού και δεν εστερέωσας αυτόν εν τη μάχη·
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
Έπαυσας την δόξαν αυτού και τον θρόνον αυτού έρριψας κατά γης.
הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
Ωλιγόστευσας τας ημέρας της νεότητος αυτού· ενέδυσας αυτόν με αισχύνην. Διάψαλμα.
עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
Έως πότε, Κύριε; θέλεις κρύπτεσθαι διαπαντός; θέλει καίεσθαι ως πυρ η οργή σου;
זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
Μνήσθητι πόσον βραχύς είναι ο καιρός μου, εν τίνι ματαιότητι εποίησας πάντας τους υιούς των ανθρώπων.
מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol ) | 48 |
Τις άνθρωπος θέλει ζήσει και δεν θέλει ιδεί θάνατον; τις θέλει λυτρώσει την ψυχήν αυτού εκ της χειρός του άδου; Διάψαλμα. (Sheol )
איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
Που είναι τα ελέη σου τα αρχαία, Κύριε, τα οποία ώμοσας προς τον Δαβίδ εν τη αληθεία σου;
זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
Μνήσθητι, Κύριε, του ονειδισμού των δούλων σου, τον οποίον φέρω εν τω κόλπω μου υπό τοσούτων πολυαρίθμων λαών·
אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
με τον οποίον ωνείδισαν οι εχθροί σου, Κύριε· με τον οποίον ωνείδισαν τα ίχνη του χριστού σου.
ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
Ευλογητός Κύριος εις τον αιώνα. Αμήν, και αμήν.