תהילים 89
| משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
(En Maskil af Ezraitten Etan.) Om HERRENs, Nåde vil jeg evigt synge, fra Slægt til Slægt med min Mund forkynde din Trofasthed.
| כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
Thi du har sagt: "En evig Bygning er Nåden!" I Himlen har du grundfæstet din Trofasthed.
| כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
Jeg sluttede en Pagt med min udvalgte, tilsvor David, min Tjener:
| עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
"Jeg lader din Sæd bestå for evigt, jeg bygger din Trone fra Slægt til Slægt!" (Sela)
| ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
Og Himlen priser dit Under, HERRE, din Trofasthed i de Helliges Forsamling.
| כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
Thi hvem i Sky er HERRENs Lige, hvo er som HERREN iblandt Guds Sønner?
| אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
En forfærdelig Gud i de Helliges Kreds, stor og frygtelig over alle omkring ham.
| יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
HERRE, Hærskarers Gud, hvo er som du? HERRE, din Nåde og Trofasthed omgiver dig.
| אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
Du mestrer Havets Overmod; når Bølgerne bruser, stiller du dem.
| אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
Du knuste Rahab som en fældet Kriger, splitted dine Fjender med vældig Arm.
| לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
Din er Himlen, og din er Jorden, du grundede Jorderig med dets Fylde.
| צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
Norden og Sønden skabte du, Tabor og Hermon jubler over dit Navn.
| לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
Du har en Arm med Vælde, din Hånd er stærk, din højre løftet.
| צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
Retfærd og Ret er din Trones Grundvold, Nåde og Sandhed står for dit Åsyn.
| אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
Saligt det Folk, der kender til Frydesang, vandrer, HERRE, i dit Åsyns Lys!
| בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
De lovsynger Dagen igennem dit Navn, ophøjes ved din Retfærdighed.
| כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
Thi du er vor Styrkes Stolthed, du løfter vort Horn ved din Yndest;
| כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
thi vort Skjold er hos HERREN, vor Konge er Israels Hellige!
| אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
Du taled engang i et Syn til dine fromme: "Krone satte jeg på en Helt, ophøjed en Yngling af Folket;
| מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
jeg har fundet David, min Tjener, salvet ham med min hellige Olie;
| אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
thi min Hånd skal holde ham fast, og min Arm skal give ham Styrke.
| לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
Ingen Fjende skal overvælde ham, ingen Nidding trykke ham ned;
| וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
jeg knuser hans Fjender foran ham og nedstøder dem, der bader ham;
| ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
med ham skal min Trofasthed og Miskundhed være, hans Horn skal løfte sig ved mit Navn;
| ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
jeg lægger Havet under hans Hånd og Strømmene under hans højre;
| הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
mig skal han kalde: min Fader, min Gud og min Frelses Klippe.
| אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
Jeg gør ham til førstefødt, den største blandt Jordens Konger;
| לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
jeg bevarer for evigt min Miskundhed mod ham, min Pagt skal holdes ham troligt;
| ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
jeg lader hans Æt bestå for evigt, hans Trone, så længe Himlen er til.
| אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
Hvis hans Sønner svigter min Lov og ikke følger mine Lovbud,
| אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
hvis de bryder min Vedtægt og ikke holder mit Bud,
| ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
da hjemsøger jeg deres Synd med Ris, deres Brøde med hårde Slag;
| וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
men min Nåde tager jeg ikke fra ham, min Trofasthed svigter jeg ikke;
| לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
jeg bryder ikke min Pagt og ændrer ej mine Læbers Udsagn.
| אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
Ved min Hellighed svor jeg een Gang for alle - David sviger jeg ikke:
| זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
Hans Æt skal blive for evigt, hans Trone for mig som Solen,
| כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
stå fast som Månen for evigt, og Vidnet på Himlen er sanddru, (Sela)
| ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
Men du har forstødt og forkastet din Salvede og handlet i Vrede imod ham;
| נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
Pagten med din Tjener har du brudt, vanæret hans Krone og trådt den i Støvet;
| פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
du har nedbrudt alle hans Mure, i Grus har du lagt hans Fæstninger;
| שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
alle vejfarende plyndrer ham, sine Naboer blev han til Spot.
| הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
Du har løftet hans Uvenners højre og glædet alle hans Fjender;
| אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
hans Sværd lod du vige for Fjenden, du holdt ham ej oppe i Kampen;
| השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
du vristed ham Staven af Hænde og styrted hans Trone til Jorden,
| הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
afkorted hans Ungdoms Dage og hylled ham ind i Skam. (Sela)
| עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
Hvor længe vil du skjule dig, HERRE, for evigt, hvor længe skal din Vrede lue som Ild?
| זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
Herre, kom i Hu, hvad Livet er, til hvilken Tomhed du skabte hvert Menneskebarn!
| מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) | 48 |
Hvo bliver i Live og skuer ej Død, hvo frelser sin sjæl fra Dødsrigets Hånd? (Sela) (Sheol h7585)
| איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
Hvor er din fordums Nåde, Herre, som du i Trofasthed tilsvor David?
| זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
Kom, Herre, din Tjeners Skændsel i Hu, at jeg bærer Folkenes Spot i min Favn,
| אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
hvorledes dine Fjender håner, HERRE, hvorledes de håner din Salvedes Fodspor.
| ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
Lovet være HERREN i Evighed, Amen, Amen!
