תהילים 88
| שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
Ein song, ein salme av Korahs born. Til songmeisteren; etter Mahalat leannot; ein song til lærdom av ezrahiten Heman. Herre, min Frelse-Gud! Dag og natt ropar eg framfyre deg.
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
Lat mi bøn koma for di åsyn, bøyg ditt øyra til mitt klagerop!
| כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) | 3 |
For mi sjæl er mett av ulukkor, og mitt liv er kome nær til helheimen. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
Eg er rekna lik deim som fer ned i gravi, eg er som ein mann utan livskraft.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
Eg er forlaten millom dei daude, som dei ihelslegne som ligg i gravi, som du ikkje meir kjem i hug, då dei er avskorne frå di hand.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Du hev lagt meg i den djupe hola, i myrkrer, i ovdjup.
| עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
Din harm kvilar tungt på meg, og med alle dine bylgjor trengjer du meg. (Sela)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Du hev drive mine kjenningar langt burt frå meg, du hev gjort meg til ein styggedom for deim, eg er innestengd og kann ikkje koma ut.
| עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
Mitt auga hev vanmegtast av liding, eg hev kalla på deg kvar dag, Herre, eg hev rett ut mine hender til deg.
| הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Gjer du vel under for dei daude? eller vil skuggar stand upp og lova deg? (Sela)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Tru dei i gravi fortel um di miskunn, og um di truskap i avgrunnen?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Vert dine under kjende i myrkret, og di rettferd i gløymelandet?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
Men eg ropar til deg, Herre, og um morgonen kjem mi bøn imot deg.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Kvifor, Herre, støyter du burt mi sjæl? Kvifor løyner du ditt andlit for meg?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
Arm er eg og døyande frå ungdomen av, eg ber dine rædslor, eg lyt gjeva meg yver.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
Logarne av din harm hev gjenge yver meg, dine skræmor hev gjort meg til inkjes.
| סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
Dei hev ringa seg um meg som vatn all dagen, dei hev i samlag kringsett meg.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Du hev drive langt burt frå meg ven og næste, mine kjenningar er myrkret.
