< תהילים 88 >
שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
En sang; en salme av Korahs barn; til sangmesteren; efter Mahalat leannot; en læresalme av Heman, esrahitten. Herre, min frelses Gud! Om dagen og om natten roper jeg for dig.
תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
La min bønn komme for ditt åsyn, bøi ditt øre til mitt klagerop!
כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol ) | 3 |
For min sjel er mett av ulykker, og mitt liv er kommet nær til dødsriket. (Sheol )
נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
Jeg aktes like med dem som farer ned i hulen; jeg er som en mann uten kraft,
במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
frigitt som en av de døde, lik de ihjelslagne som ligger i graven, som du ikke mere kommer i hu, fordi de er skilt fra din hånd.
שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Du har lagt mig i dypenes hule, på mørke steder, i avgrunner.
עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
Din vrede tynger på mig, og med alle dine bølger trenger du mig. (Sela)
הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Du har drevet mine kjenninger langt bort fra mig, du har gjort mig vederstyggelig for dem; jeg er stengt inne og kommer ikke ut.
עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
Mitt øie er vansmektet av elendighet; jeg har påkalt dig, Herre, hver dag, jeg har utbredt mine hender til dig.
הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Mon du gjør undergjerninger for de døde, eller mon dødninger står op og priser dig? (Sela)
היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Mon der fortelles i graven om din miskunnhet, i avgrunnen om din trofasthet?
היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Mon din undergjerning blir kjent i mørket, og din rettferdighet i glemselens land?
ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
Men jeg roper til dig, Herre, og om morgenen kommer min bønn dig i møte.
למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Hvorfor, Herre, forkaster du min sjel? Hvorfor skjuler du ditt åsyn for mig?
עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
Elendig er jeg og døende fra ungdommen av; jeg bærer dine redsler, jeg må fortvile.
עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
Din vredes luer har gått over mig, dine redsler har tilintetgjort mig.
סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
De har omgitt mig som vann hele dagen, de har omringet mig alle sammen.
הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Du har drevet venn og næste langt bort fra mig; mine kjenninger er det mørke sted.