תהילים 88
| שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
Ein Lied, ein Psalm für die Söhne Korachs. Dem Sangmeister auf Flöten zum Wechselsang. Unterweisung von dem Esrachiter Heman. Jehovah, Gott meines Heils, bei Tag schreie ich, bei Nacht vor Dir!
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
Lasse vor Dich kommen mein Gebet, neige Dein Ohr zu meinem Aufschrei.
| כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) | 3 |
Denn meine Seele ist satt des Bösen und mein Leben berührt die Hölle. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
Ich werde geachtet wie die, so zur Grube fahren, ich werde wie der Mann, der keine Kräfte hat.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
Zu den Toten hingestreckt, wie die Erschlagenen, die im Grabe liegen, deren Du nicht mehr gedenkst, und die von Deiner Hand abgeschnitten sind.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Du hast mich in der Gruben unterste gelegt, in Finsternisse, in Schlünde.
| עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
Dein Grimm lehnt sich auf mich und mit all Deinen Brandungen drückst Du mich nieder. (Selah)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Du hast von mir entfernt meine Bekannten, zum Greuel ihnen mich gesetzt. Ich bin eingesperrt und kann nicht herauskommen.
| עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
Vor Elend ist mein Auge hingeschwunden. Den ganzen Tag rufe ich Dich an, Jehovah, breite meine Hände zu Dir aus.
| הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Wirst Du an den Toten Wunder tun? Werden die Rephaim aufstehen, Dich bekennen? (Selah)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Wird man im Grab Deine Barmherzigkeit erzählen, Deine Wahrheit in der Zerstörung?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Kennt in der Finsternis man Deine Wunder, und Deine Gerechtigkeit im Lande der Vergessenheit?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
Ich aber schreie zu Dir auf, Jehovah, und am frühen Morgen kommt Dir mein Gebet entgegen.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Warum verwirfst Du, Jehovah, meine Seele, verbirgst vor mir Dein Angesicht?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
Elend bin ich und am Verscheiden, von Jugend auf trage ich Deine Schrecken, ich verzage.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
Es fahren Deine Gluten über mich, Deine Schrecknisse vertilgen mich.
| סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
Sie umgeben mich wie Wasser, sie umringen mich zumal.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Den Lieben und Genossen entfernst Du von mir, meine Bekannten sind im Finstern.
