< תהילים 88 >
שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
Cantique. Psaume. Pour les fils de Coré. Au chef de musique, sur Mahalath-Leannoth. Pour instruire. D’Héman, l’Ezrakhite. Éternel, Dieu de mon salut! j’ai crié de jour [et] de nuit devant toi.
תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
Que ma prière vienne devant toi, incline ton oreille à mon cri.
כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol ) | 3 |
Car mon âme est rassasiée de maux, et ma vie touche au shéol. (Sheol )
נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
Je suis compté parmi ceux qui descendent dans la fosse, je suis comme un homme qui n’a pas de force,
במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
Gisant parmi les morts, comme les tués qui sont couchés dans le sépulcre, desquels tu ne te souviens plus, et qui sont retranchés de ta main.
שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Tu m’as mis dans une fosse profonde, dans des lieux ténébreux, dans des abîmes.
עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
Ta fureur s’est appesantie sur moi, et tu m’as accablé de toutes tes vagues. (Sélah)
הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Tu as éloigné de moi ceux de ma connaissance, tu m’as mis en abomination auprès d’eux; je suis enfermé, et je ne puis sortir.
עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
Mon œil se consume d’affliction; j’ai crié à toi, Éternel, tous les jours; j’ai étendu mes mains vers toi.
הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Feras-tu des merveilles pour les morts? ou les trépassés se lèveront-ils pour te célébrer? (Sélah)
היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Racontera-t-on ta bonté dans le sépulcre, ta fidélité dans l’abîme?
היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Connaîtra-t-on tes merveilles dans les ténèbres, et ta justice dans le pays de l’oubli?
ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
Mais moi, Éternel! je crie à toi, et dès le matin ma prière te prévient.
למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Éternel! pourquoi as-tu rejeté mon âme, [et] me caches-tu ta face?
עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
Je suis affligé et expirant dès ma jeunesse; je porte tes terreurs, je ne sais où j’en suis.
עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
Les ardeurs de ta colère ont passé sur moi, tes frayeurs m’ont anéanti;
סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
Elles m’ont environné comme des eaux tout le jour, elles m’ont entouré toutes ensemble.
הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Tu as éloigné de moi amis et compagnons; ceux de ma connaissance [me sont] des ténèbres.