תהילים 88
| שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
“A psalm of the sons of Korah. For the leader of the music. Upon wind instruments. A psalm of Heman, the Ezrahite.” O LORD, God of my salvation! To thee do I cry by day, And by night is my prayer before thee!
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
Let my supplication come before thee; Incline thine ear to my cry!
| כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) | 3 |
For my soul is full of misery, And my life draweth near to the underworld. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
I am counted with those who are going down to the pit; I am like one who hath no strength.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
I am left to myself among the dead, Like the slain who lie in the grave, Whom thou no more rememberest, And who are cut off from thy [[protecting]] hand.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Thou hast placed me in a deep pit, In a dark and deep abyss.
| עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
Thy wrath presseth hard upon me, And thou afflictest me with all thy waves! (Pause)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Thou hast put mine acquaintances far from me, Yea, thou hast made me their abhorrence: I am shut up, and cannot go forth.
| עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
Mine eyes languish by reason of my affliction. I call upon thee daily, O LORD! To thee do I stretch out my hands!
| הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Canst thou show wonders to the dead? Shall the dead arise, and praise thee? (Pause)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Shall thy goodness be declared in the grave, Or thy faithfulness in the place of corruption?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Shall thy wonders be known in the dark, And thy justice in the land of forgetfulness?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
To thee do I cry, O LORD! In the morning doth my cry come before thee.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Why, O LORD! dost thou cast me off? Why hidest thou thy face from me?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
I have been afflicted and languishing from my youth; I suffer thy terrors, and am distracted.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
Thy fierce wrath overwhelmeth me; Thy terrors utterly destroy me.
| סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
They surround me daily like water; They compass me about together.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Lover and friend hast thou put far from me; My acquaintances are withdrawn from my sight.
