תהילים 88

1 שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך

A Song, a Psalm for the sons of Korah. To the chief Musician. Upon Mahalath Leannoth. An instruction. Of Heman the Ezrahite. Jehovah, God of my salvation, I have cried by day [and] in the night before thee.

2 תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי

Let my prayer come before thee; incline thine ear unto my cry.

3 כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585)

For my soul is full of troubles, and my life draweth nigh to Sheol. (Sheol h7585)

4 נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל

I am reckoned with them that go down into the pit; I am as a man that hath no strength:

5 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו

Prostrate among the dead, like the slain that lie in the grave; whom thou rememberest no more, and who are cut off from thy hand.

6 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות

Thou hast laid me in the lowest pit, in dark places, in the deeps.

7 עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה

Thy fury lieth hard upon me, and thou hast afflicted [me] with all thy waves. (Selah)

8 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא

Thou hast put my familiar friends far from me; thou hast made me an abomination unto them: I am shut up, and I cannot come forth.

9 עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי

Mine eye consumeth by reason of affliction. Upon thee, Jehovah, have I called every day; I have stretched out my hands unto thee.

10 הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה

Wilt thou do wonders to the dead? shall the shades arise and praise thee? (Selah)

11 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון

Shall thy loving-kindness be declared in the grave? thy faithfulness in Destruction?

12 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה

Shall thy wonders be known in the dark? and thy righteousness in the land of forgetfulness?

13 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך

But as for me, Jehovah, I cry unto thee, and in the morning my prayer cometh before thee.

14 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני

Why, O Jehovah, castest thou off my soul? [why] hidest thou thy face from me?

15 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה

I am afflicted and expiring from my youth up; I suffer thy terrors, [and] I am distracted.

16 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני

Thy fierce anger hath gone over me; thy terrors have brought me to nought:

17 סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד

They have surrounded me all the day like water; they have compassed me about together.

18 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך

Lover and associate hast thou put far from me: my familiar friends are darkness.