תהילים 88
| שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך | 1 |
En Sang. En Salme af Koras Sønner. Til Sangmesteren. Al-mahalat-leannot. En Maskil af Ezraiten Heman. HERRE min Gud, jeg raaber om Dagen, om Natten naar mit Skrig til dig;
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי | 2 |
lad min Bøn komme frem for dit Aasyn, til mit Klageraab laane du Øre!
| כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) | 3 |
Thi min Sjæl er mæt af Lidelser, mit Liv er Dødsriget nær, (Sheol h7585)
| נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל | 4 |
jeg regnes blandt dem, der sank i Graven, er blevet som den, det er ude med,
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו | 5 |
kastet hen imellem de døde, blandt faldne, der hviler i Graven, hvem du ej mindes mere, thi fra din Haand er de revet.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות | 6 |
Du har lagt mig i den underste Grube, paa det mørke, det dybe Sted;
| עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה | 7 |
tungt hviler din Vrede paa mig, alle dine Brændinger lod du gaa over mig. (Sela)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא | 8 |
Du har fjernet mine Frænder fra mig, gjort mig vederstyggelig for dem; jeg er fængslet, kan ikke gaa ud,
| עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי | 9 |
mit Øje er sløvt af Vaande. Hver Dag, HERRE, raaber jeg til dig og rækker mine Hænder imod dig.
| הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה | 10 |
Gør du Undere for de døde, staar Skyggerne op og takker dig? (Sela)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון | 11 |
Tales der om din Naade i Graven, i Afgrunden om din Trofasthed?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה | 12 |
Er dit Under kendt i Mørket, din Retfærd i Glemselens Land?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך | 13 |
Men jeg, o HERRE, jeg raaber til dig, om Morgenen kommer min Bøn dig i Møde.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני | 14 |
Hvorfor forstøder du, HERRE, min Sjæl og skjuler dit Aasyn for mig?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה | 15 |
Elendig er jeg og Døden nær, dine Rædsler har omgivet mig fra min Ungdom;
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני | 16 |
din Vredes Luer gaar over mig, dine Rædsler har lagt mig øde,
| סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד | 17 |
som Vand er de om mig Dagen lang, til Hobe slutter de Kreds om mig;
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך | 18 |
Ven og Frænde fjerned du fra mig, holdt mine Kendinge borte.
