תהילים 86
| תפלה לדוד הטה-יהוה אזנך ענני-- כי-עני ואביון אני | 1 |
| תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּֽה־יְהֹוָה אׇזְנְךָ עֲנֵנִי כִּֽי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָֽנִי׃ |
| שמרה נפשי כי-חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי-- הבוטח אליך | 2 |
| שׇׁמְרָה נַפְשִׁי כִּֽי־חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶֽיךָ׃ |
| חנני אדני כי אליך אקרא כל-היום | 3 |
| חׇנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כׇּל־הַיּֽוֹם׃ |
| שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא | 4 |
| שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא׃ |
| כי-אתה אדני טוב וסלח ורב-חסד לכל-קראיך | 5 |
| כִּֽי־אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד לְכׇל־קֹֽרְאֶֽיךָ׃ |
| האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי | 6 |
| הַאֲזִינָה יְהֹוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ |
| ביום צרתי אקראך כי תענני | 7 |
| בְּיוֹם צָרָתִֽי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵֽנִי׃ |
| אין-כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך | 8 |
| אֵין־כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ׀ אֲדֹנָי וְאֵין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃ |
| כל-גוים אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך | 9 |
| כׇּל־גּוֹיִם ׀ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃ |
| כי-גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך | 10 |
| כִּֽי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃ |
| הורני יהוה דרכך-- אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך | 11 |
| הוֹרֵנִי יְהֹוָה ׀ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶֽךָ׃ |
| אודך אדני אלהי--בכל-לבבי ואכבדה שמך לעולם | 12 |
| אוֹדְךָ ׀ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכׇל־לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָֽם׃ |
| כי-חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה (Sheol h7585) | 13 |
| כִּֽי־חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּֽה׃ (Sheol h7585) |
| אלהים זדים קמו-עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם | 14 |
| אֱלֹהִים ׀ זֵדִים קָֽמוּ־עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּֽם׃ |
| ואתה אדני אל-רחום וחנון ארך אפים ורב-חסד ואמת | 15 |
| וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶֽת׃ |
| פנה אלי וחנני תנה-עזך לעבדך והושיעה לבן-אמתך | 16 |
| פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃ |
| עשה-עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו-- כי-אתה יהוה עזרתני ונחמתני | 17 |
| עֲשֵֽׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃ |
