< תהילים 83 >

שיר מזמור לאסף ב אלהים אל-דמי-לך אל-תחרש ואל-תשקט אל 1
A Song, a Melody of Asaph. O God, Do not keep quiet, Do not hold thy peace, Neither be thou still, O GOD!
כי-הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש 2
For lo! thine enemies, are tumultuous, And, they who hate thee, have lifted up the head;
על-עמך יערימו סוד ויתיעצו על-צפוניך 3
Against thy people, they craftily devise a secret plot, And conspire against thy treasured ones.
אמרו--לכו ונכחידם מגוי ולא-יזכר שם-ישראל עוד 4
They have said—Come, and let us wipe them out from being a nation, That the name of Israel may be remembered no more.
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו 5
For they have taken counsel with one heart, Against thee—a covenant, would they solemnize—
אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים 6
The tents of Edom, and the Ishmaelites, of Moab and the Hagarenes;
גבל ועמון ועמלק פלשת עם-ישבי צור 7
Gebal and Ammon, and Amalek, The Philistines, with the dwellers in Tyre;
גם-אשור נלוה עמם היו זרוע לבני-לוט סלה 8
Even Assyria hath joined herself with them, They have become an arm to the sons of Lot. (Selah)
עשה-להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון 9
Make them like Midian, like Sisera, like Jabin, by the torrent of Kishon;
נשמדו בעין-דאר היו דמן לאדמה 10
They perished at En-dor, They become manure for the soil!
שיתמו נדיבימו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו 11
Make them—their nobles—like Oreb and like Zeeb, And, like Zebah and like Zalmunna, all their princes:
אשר אמרו נירשה לנו-- את נאות אלהים 12
Who said—Let us take a possession for ourselves, The pastures of God!
אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני-רוח 13
O my God, make them, As whirling [dust], As chaff before a wind;
כאש תבער-יער וכלהבה תלהט הרים 14
As a fire burneth a forest, —And as a flame setteth mountains ablaze,
כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם 15
So, wilt thou pursue them with thy tempest, —And, with thy storm-wind, wilt terrify them:
מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה 16
Fill thou their faces with dishonour, That men may seek thy Name, O Yahweh;
יבשו ויבהלו עדי-עד ויחפרו ויאבדו 17
Let them turn pale, and be terrified to futurity, Yea let them blush, and perish:
וידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון על-כל-הארץ 18
That men may know that, thou, Whose Name alone is Yahweh, Art Most High over all the earth.

< תהילים 83 >