< תהילים 83 >

שיר מזמור לאסף ב אלהים אל-דמי-לך אל-תחרש ואל-תשקט אל 1
A Song [or] Psalm of Asaph. Keep not thou silence, O God: hold not thy peace, and be not still, O God.
כי-הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש 2
For, lo, thine enemies make a tumult: and they that hate thee have lifted up the head.
על-עמך יערימו סוד ויתיעצו על-צפוניך 3
They have taken crafty counsel against thy people, and consulted against thy hidden ones.
אמרו--לכו ונכחידם מגוי ולא-יזכר שם-ישראל עוד 4
They have said, Come, and let us cut them off from [being] a nation; that the name of Israel may be no more in remembrance.
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו 5
For they have consulted together with one consent: they are confederate against thee:
אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים 6
The tabernacles of Edom, and the Ishmaelites; of Moab, and the Hagarenes;
גבל ועמון ועמלק פלשת עם-ישבי צור 7
Gebal, and Ammon, and Amalek; the Philistines with the inhabitants of Tyre;
גם-אשור נלוה עמם היו זרוע לבני-לוט סלה 8
Assur also is joined with them: they have holpen the children of Lot. (Selah)
עשה-להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון 9
Do unto them as [unto] the Midianites; as [to] Sisera, as [to] Jabin, at the brook of Kison:
נשמדו בעין-דאר היו דמן לאדמה 10
[Which] perished at Endor: they became [as] dung for the earth.
שיתמו נדיבימו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו 11
Make their nobles like Oreb, and like Zeeb: yea, all their princes as Zebah, and as Zalmunna:
אשר אמרו נירשה לנו-- את נאות אלהים 12
Who said, Let us take to ourselves the houses of God in possession.
אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני-רוח 13
O my God, make them like a wheel; as the stubble before the wind.
כאש תבער-יער וכלהבה תלהט הרים 14
As the fire burneth a wood, and as the flame setteth the mountains on fire;
כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם 15
So persecute them with thy tempest, and make them afraid with thy storm.
מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה 16
Fill their faces with shame; that they may seek thy name, O LORD.
יבשו ויבהלו עדי-עד ויחפרו ויאבדו 17
Let them be confounded and troubled for ever; yea, let them be put to shame, and perish:
וידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון על-כל-הארץ 18
That [men] may know that thou, whose name alone [is] JEHOVAH, [art] the most high over all the earth.

< תהילים 83 >