תהילים 81

1 למנצח על-הגתית לאסף ב הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב

To the chief Musician upon Gittith, [A Psalm] of Asaph. Sing aloud to God our strength: make a joyful noise to the God of Jacob.

2 שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל

Take a psalm, and bring hither the timbrel, the pleasant harp with the psaltery.

3 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו

Blow the trumpet in the new moon, in the time appointed, on our solemn feast day.

4 כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב

For this [was] a statute for Israel, [and] a law of the God of Jacob.

5 עדות ביהוסף שמו-- בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע

This he ordained in Joseph [for] a testimony, when he went out through the land of Egypt: [where] I heard a language [that] I understood not.

6 הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה

I removed his shoulder from the burden: his hands were delivered from the pots.

7 בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה

Thou calledst in trouble, and I delivered thee; I answered thee in the secret place of thunder: I proved thee at the waters of Meribah. (Selah)

8 שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי

Hear, O my people, and I will testify to thee; O Israel, if thou wilt hearken to me;

9 לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר

There shall no strange god be in thee; neither shalt thou worship any strange god.

10 אנכי יהוה אלהיך-- המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו

I [am] the LORD thy God who brought thee out of the land of Egypt: open thy mouth wide, and I will fill it.

11 ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי

But my people would not hearken to my voice; and Israel would not obey me.

12 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם

So I gave them up to their own hearts lust: [and] they walked in their own counsels.

13 לו--עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו

O that my people had hearkened to me, [and] Israel had walked in my ways!

14 כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי

I should soon have subdued their enemies, and turned my hand against their adversaries.

15 משנאי יהוה יכחשו-לו ויהי עתם לעולם

The haters of the LORD should have submitted themselves to him: and their time should have endured for ever.

16 ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך

He would have fed them also with the finest of the wheat: and with honey out of the rock I should have satisfied thee.