< תהילים 81 >
למנצח על-הגתית לאסף ב הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב | 1 |
SING aloud unto God our strength: make a joyful noise unto the God of Jacob.
שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל | 2 |
Take a psalm, and bring hither the timbrel, the pleasant harp with the psaltery.
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו | 3 |
Blow up the trumpet in the new moon, in the time appointed, on our solemn feast day.
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב | 4 |
For this was a statute for Israel, and a law of the God of Jacob.
עדות ביהוסף שמו-- בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע | 5 |
This he ordained in Joseph for a testimony, when he went out through the land of Egypt: where I heard a language that I understood not.
הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה | 6 |
I removed his shoulder from the burden: his hands were delivered from the pots.
בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה | 7 |
Thou calledst in trouble, and I delivered thee; I answered thee in the secret place of thunder: I proved thee at the waters of Meribah. (Selah)
שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי | 8 |
Hear, O my people, and I will testify unto thee: O Israel, if thou wilt hearken unto me;
לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר | 9 |
There shall no strange god be in thee; neither shalt thou worship any strange god.
אנכי יהוה אלהיך-- המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו | 10 |
I am the Lord thy God, which brought thee out of the land of Egypt: open thy mouth wide, and I will fill it.
ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי | 11 |
But my people would not hearken to my voice; and Israel would none of me.
ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם | 12 |
So I gave them up unto their own hearts’ lust: and they walked in their own counsels.
לו--עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו | 13 |
Oh that my people had hearkened unto me, and Israel had walked in my ways!
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי | 14 |
I should soon have subdued their enemies, and turned my hand against their adversaries.
משנאי יהוה יכחשו-לו ויהי עתם לעולם | 15 |
The haters of the Lord should have submitted themselves unto him: but their time should have endured for ever.
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך | 16 |
He should have fed them also with the finest of the wheat: and with honey out of the rock should I have satisfied thee.