תהילים 81
| למנצח על-הגתית לאסף ב הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב | 1 |
(Til Sangmesteren. Al-haggittit. Af Asaf.) Jubler for Gud, vor Styrke, råb af fryd for Jakobs Gud,
| שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל | 2 |
istem Lovsang, lad Pauken lyde, den liflige Citer og Harpen;
| תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו | 3 |
stød i Hornet på Nymånedagen, ved Fuldmåneskin på vor Højtidsdag!
| כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב | 4 |
Thi det er Lov i Israel, et Bud fra Jakobs Gud;
| עדות ביהוסף שמו-- בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע | 5 |
han gjorde det til en Vedtægt i Josef, da han drog ud fra Ægypten, hvor han hørte et Sprog, han ikke kendte.
| הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה | 6 |
"Jeg fried hans Skulder for Byrden, hans Hænder slap fri for Kurven.
| בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה | 7 |
I Nøden råbte du, og jeg frelste dig, jeg svarede dig i Tordenens Skjul, jeg prøvede dig ved Meribas Vande. (Sela)
| שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי | 8 |
Hør, mit Folk, jeg vil vidne for dig, Israel, ak, om du hørte mig!
| לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר | 9 |
En fremmed Gud må ej findes hos dig, tilbed ikke andres Gud!
| אנכי יהוה אלהיך-- המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו | 10 |
Jeg, HERREN, jeg er din Gud! som førte dig op fra Ægypten; luk din Mund vidt op, og jeg vil fylde den!
| ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי | 11 |
Men mit Folk vilde ikke høre min Røst, Israel lød mig ikke.
| ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם | 12 |
Da lod jeg dem fare i deres Stivsind, de vandrede efter deres egne Råd.
| לו--עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו | 13 |
Ak, vilde mit Folk dog høre mig, Israel gå mine Veje!
| כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי | 14 |
Da kued jeg snart deres Fjender, vendte min Hånd mod deres Uvenner!
| משנאי יהוה יכחשו-לו ויהי עתם לעולם | 15 |
Deres Avindsmænd skulde falde og gå til Grunde for evigt;
| ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך | 16 |
jeg nærede dig med Hvedens Fedme, mættede dig med Honning fra Klippen!"
