< תהילים 80 >
למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה | 1 |
[Dem Vorsänger, nach Schoschannim-Eduth. Von Asaph, [O. nach Schoschannim [Lilien]. Ein Zeugnis von Asaph] ein Psalm.] Hirte Israels, nimm zu Ohren! der du Joseph leitest wie eine Herde, der du thronst zwischen [O. über; vergl. 1. Chr. 28,18; Hes. 10,1] den Cherubim, strahle hervor!
לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו | 2 |
Vor Ephraim und Benjamin und Manasse erwecke deine Macht und komm zu unserer Rettung!
אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה | 3 |
O Gott! führe uns zurück, und laß dein Angesicht leuchten, so werden wir gerettet werden.
יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך | 4 |
Jehova, Gott der Heerscharen! Bis wann raucht dein Zorn wider das [O. beim] Gebet deines Volkes?
האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש | 5 |
Du hast sie mit Tränenbrot gespeist, und sie maßweise getränkt mit Zähren.
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו | 6 |
Du setztest uns zum Streit [d. h. zum Gegenstand des Streites, der Anfeindung] unseren Nachbarn, und unsere Feinde spotten untereinander.
אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה | 7 |
O Gott der Heerscharen! führe uns zurück, und laß dein Angesicht leuchten, so werden wir gerettet werden.
גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה | 8 |
Einen Weinstock zogest du [Eig. rissest du heraus] aus Ägypten, vertriebest Nationen und pflanztest ihn.
פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ | 9 |
Du machtest Raum vor ihm, und er schlug Wurzeln und erfüllte das Land;
כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל | 10 |
Die Berge wurden bedeckt von seinem Schatten, und seine Äste waren gleich Cedern Gottes; [And. üb.: und von seinen Ästen Cedern Gottes [d. h. mächtige Cedern]]
תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה | 11 |
Er streckte seine Reben aus bis ans Meer, und bis zum Strome hin seine Schößlinge.
למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך | 12 |
Warum hast du seine Mauern niedergerissen, so daß ihn berupfen alle, die des Weges vorübergehen?
יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה | 13 |
Es zerwühlt ihn der Eber aus dem Walde, und das Wild des Gefildes weidet ihn ab.
אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | 14 |
Gott der Heerscharen! kehre doch wieder; schaue vom Himmel und sieh, und suche heim diesen Weinstock, [O. nimm dich dieses Weinstocks an usw.]
וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך | 15 |
Und den Setzling, den [And. üb.: und beschütze was usw.] deine Rechte gepflanzt, und das Reis, das du dir gestärkt hattest!
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו | 16 |
Er ist mit Feuer verbrannt, er ist abgeschnitten; vor dem Schelten deines Angesichts kommen [O. kamen] sie um.
תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך | 17 |
Deine Hand sei auf dem Manne deiner Rechten, auf dem Menschensohne, den du dir gestärkt hast!
ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא | 18 |
So werden wir nicht von dir abweichen; belebe uns, und wir werden deinen Namen anrufen.
יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה | 19 |
Jehova, Gott der Heerscharen! führe uns zurück; laß dein Angesicht leuchten, so werden wir gerettet werden.