< תהילים 80 >
למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה | 1 |
Au chef des chantres. Sur les Chochanim, Edouth. Psaume d’Assaph. Pasteur d’Israël, prête l’oreille, toi qui mènes Joseph comme un troupeau! Révèle-toi dans ta splendeur, toi qui trônes sur les Chérubins!
לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו | 2 |
Aux regards d’Ephraïm, Benjamin et Manassé, déploie ta puissance, et marche à notre secours!
אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה | 3 |
O Dieu, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!
יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך | 4 |
Eternel, Dieu-Cebaot! Jusques à quand accueilleras-tu avec colère la prière de ton peuple?
האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש | 5 |
Tu leur fais manger un pain trempé de pleurs, tu les abreuves d’un déluge de larmes.
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו | 6 |
Tu fais de nous un brandon de discorde pour nos voisins, et nos ennemis se livrent à leurs moqueries.
אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה | 7 |
O Dieu-Cebaot, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!
גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה | 8 |
Tu as fait émigrer une vigne de l’Egypte, et expulsé des nations pour la replanter.
פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ | 9 |
Tu as fait place nette devant elle; aussi elle jeta de profondes racines, et s’étendit sur le pays.
כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל | 10 |
Les montagnes furent couvertes de son ombrage, ses branches égalèrent les cèdres de Dieu.
תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה | 11 |
Elle poussa ses sarments jusqu’à la mer, jusqu’au Fleuve ses rejetons.
למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך | 12 |
Pourquoi as-tu démoli ses clôtures, si bien que tous les passants la dépouillent,
יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה | 13 |
que le sanglier de la forêt la mutile, et qu’elle sert de pâture à ce qui se meut dans les champs?
אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | 14 |
O Dieu-Cébaot! Reviens de grâce! Du haut du Ciel regarde et vois; prends sous ta protection cette vigne,
וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך | 15 |
ces ceps que ta droite a mis en terre, cette plantation que tu avais voulue si vigoureuse.
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו | 16 |
La voilà consumée par le feu, mise en pièces: sous la colère menaçante de ta face, tout périt!
תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך | 17 |
Oh! que ta protection s’étende sur l’homme élu par ta droite, sur le fils de l’homme que tu avais rendu fort en ton honneur!
ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא | 18 |
Nous ne nous éloignerons plus de toi: ranime notre vie, et nous invoquerons ton nom.
יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה | 19 |
O Eternel, Dieu-Cebaot, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!